בשארה אל-ח'ורי (1890, 1 בינואר 1964) היה הנשיא הראשון של לבנון אחרי הכרזת העצמאות ב-1943.
אל-ח'ורי נולד בדרום הר הלבנון, אזור שהיה ברובו דרוזי. הוא למד משפטים בפריז והחל כמתמחה בשנת 1912 במשרדו של אמיל אדה. כמו אדה הוא היה פטריוט מרוני, חבר לקהילה המארונית, שהיא זרם נוצרי בלבנון, אך השניים היו יריבים פוליטיים.
אף על פי שדיבר צרפתית, העדיף אל-ח'ורי את השפה והתרבות הערבית. הוא לא הכריז על עצמו כאיש תנועה ערבית מודרנית; נאמנותו העיקרית הייתה למדינת לבנון. לפי דעתו, ביטחון לבנון לא יתקיים אם תשמר ההסתה כלפי המוסלמים והערביות.
גישתו הייתה פרגמטית: הוא קרא למרונים להתפשר עם המוסלמים ולחזק שיתוף פעולה בתוך מוסדות מאוזנים של הרפובליקה. מבחינתו, התפקיד ההיסטורי של צרפת באזור הסתיים; הנוכחות הצרפתית הפכה לשלטון זר שצריך להסתיים.
לאחר בדבאס קבלת ראשות הממשלה מונה אל-ח'ורי לשר המשפטים. ב-1943 ניהל את הגוש הקונסטיטוציוני בבחירות ונבחר לנשיא. הוא הוביל את הכרזת העצמאות. בנובמבר 1943 עצרו אותו הצרפתים לזמן קצר, אך שוחרר בידי הגנרל ז'ורז' קאטרו וחזר לתפקידו.
בתקופת נשיאותו פרצה מלחמת העצמאות הישראלית; לבנון נלחמה ונכנסה להסכם הפסקת אש כחלק מהסכמי רודוס.
בנו, מישל, היה פוליטיקאי ושימש כשר. בתו, אוגט קלאנד, היא אמנית.
בשארה אל-ח'ורי (1890, 1964) היה הנשיא הראשון של לבנון אחרי שקיבלה עצמאות ב-1943.
הוא נולד בדרום הר הלבנון. דרוזי כאן פירושו: קבוצה דתית קטנה. אל-ח'ורי למד להיות עורך דין בפריז. הוא התחיל לעבוד בשנים הראשונות אצל אמיל אדה, פוליטיקאי לידי.
אל-ח'ורי אהב מאוד את השפה והתרבות הערבית. הוא היה מרוני, כלומר, שייך לזרם נוצרי בלבנון. הוא חשב שצריך לעבוד ביחד עם המוסלמים כדי לבנות מדינה יציבה.
ב-1943 הוא נבחר לנשיא והוביל להכרזת העצמאות. הצרפתים עצרו אותו לזמן קצר, אבל שוחרר במהרה וחזר לנשיאות.
בזמנו הייתה גם המלחמה עם ישראל. לבנון חתמה על הפסקת אש בהסכם רודוס.
בנו מישל היה פוליטיקאי. בתו אוגט קלאנד היא אמנית.
תגובות גולשים