בתואל

בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי הוא דמות מקראית. הוא בנם הצעיר של נחור ומילכה. הוא אביהם של לבן הארמי ורבקה, אשת יצחק.

אחיו של בתואל כוללים בין השאר את עוץ ובוז. כתוב שמילכה היא גם אמו וגם בת דודו, ושסבו תרח הוא גם סב של אימו.

בתואל נזכר לראשונה כתינוק במשפחת נחור ומילכה. אחיו ונישואי משפחה מצוינים גם בסיפור של חתונת רבקה ליצחק, כאשר עבד אברהם מגיע לבקש אותה.

השם בתואל מחבר אותו לקשרי משפחה ברורים: אבי המשפחה הוא נחור, אמו מילכה, ובניו החשובים הם לבן ורבקה.

בילקוט שמעוני, אוסף דרשות וקראיות תורניות (דרש = פירוש מסורתי), מביא תיאור אגדי על נסיבות מותו של בתואל. בתרגום שיוחס ליונתן (הנקרא גם "תרגום ירושלמי") מוזכר כי הכניסו רעל למאכלו של אליעזר, שרתו של אברהם. לפי אותו פירוש, אליעזר עצמו הריח במזון ונמנע מלאכול. הדרשה מתבססת על קריאה מילולית מיוחדת של המילה "וַיּוּשָׂם", שמניחה את הרעיון: "ויושם-סם לפניו", רמז לניסיון רעל ולמניע של לגנוב את רכושו.

בְּתוּאֵל הוא דמות מהתנ"ך. הוא היה הבן הצעיר של נחור ומילכה. הוא אב של לבן ורבקה.

אחיו כוללים כמה אחים, כמו עוץ ובוז. כתוב שמילכה היא גם אמו וגם בת דודו. סבו נקרא תרח.

בתואל מוזכר כאשר מדברים על משפחת נחור ועל בקשת עבד אברהם להביא את רבקה לאשה ליצחק.

המשפחה כוללת את נחור (אב), מילכה (אם), ואת לבן ורבקה (בנים).

יש אגדה שנמצאת בבילקוט שמעוני. (אגדה = סיפור מסורתי.) הסיפור אומר שהכניסו רעל למאכל של אליעזר, האיש של אברהם. לפי גרסה אחת, אליעזר הריח את הרעל ונמנע מלאכול.