ג'אמבטיסטה ויקו (23 ביוני 1668 - 23 בינואר 1744) היה פילוסוף, היסטוריון ומשפטן מנאפולי.
וִיקו נולד למשפחה פשוטה, בנו של מוכר ספרים ובתה של יצרנית עגלות. הוא למד בעיקר בבית, בגלל מחלות וחוסר שביעות רצון מהסקולסטיקה הישועית (תורת הלימוד של הנווטים הישועים). ב-1686 החל ללמד בוואטולה ושימש שם תשע שנים. ב-1699 נישא לטרסה דסטיטו וקיבל את הקתדרה לרטוריקה (אמנות הנאום) באוניברסיטת נאפולי. הוא ביקש במשך השנים את הקתדרה למשפטים ולא הצליח להשיגה. ב-1734 מונה להיסטוריוגרף המלכותי של קרלו השביעי, מלך נאפולי, וקיבל שכר גבוה יותר. ויקו המשיך ללמד רטוריקה עד שפרש ב-1741 מסיבות בריאותיות.
הרעיון המוכר ביותר שלו הוא עיקרון ה-verum factum (האמת נובעת מעשייה), שנוסח כבר ב-1710. ויקו טען שאפשר להבין אמת דרך יצירה אנושית, לא רק על ידי התבוננות כמו שדקארט טען. רעיון זה נמצא בלב ספרו הגדול, "המדע החדש" (1725), שבו הוא רואה את התרבות כיצירה אנושית, בדומה למתמטיקה.
ויקו תיאר את התפתחות התרבות במעגל של שלוש תקופות: תקופת האלים, תקופת הגיבורים, ותקופת העם. כל תקופה מאופיינת בסגנון לשוני ובמבנים פוליטיים שונים. בתקופה האלהית שולטת המטפורה (השוואות), בתקופה ההרואית בולטות מטונימיה וסינקדוכה (דרכים לשנות מילה כדי לייצג דבר אחר), ובתקופה העממית מתפתחת אירוניה ורציונליות. רציונליות מלווה ב"ברבריזם של התבוננות", ואחר כך התרבות חוזרת לצורתה הפואטית. ויקו גם התנגד לרעיון שהחוקים הפיזיקליים חלים באותו אופן על חיי החברה והמדעים הרוחניים.
השפעתו על ההגות והאמנות גדלה אחרי מותו. בין אלה שהושפעו ממנו נמנים בנדטו קרוצ'ה, ג'יימס ג'ויס, ברטרנד ראסל ואדוארד סעיד.
ג'אמבטיסטה ויקו (1668-1744) היה פילוסוף והיסטוריון מנאפולי.
הוא היה בנו של מוכר ספרים. למד רוב הזמן בבית כי היה חולה ולא אהב את בית הספר של הישועים (כינוי לקבוצה דתית מלמדת). ב-1686 התחיל ללמד במקום שנקרא וואטולה במשך תשע שנים. ב-1699 נישא לטרסה דסטיטו. הוא קיבל משרה ללמד רטוריקה - זה אומר איך לנאום בפני קהל - באוניברסיטה של נאפולי. הוא רצה גם להיות פרופסור למשפטים אך לא הצליח. ב-1734 מונה להיסטוריון המלך, וקיבל משכורת טובה יותר. פרש מעבודתו ב-1741 בגלל בריאותו.
ויקו המציא רעיון שנקרא "verum factum". המשמעות: אמת מגיעה מעשייה של אנשים. ב-1725 פרסם את "המדע החדש". שם כתב שהתרבויות בנויות על ידי בני אדם. הוא תיאר מעבר בשלוש תקופות: תקופת האלים, תקופת הגיבורים, ותקופת העם. בתקופת האלים אנשים משתמשים במטפורות - השוואות פשוטות. בתקופת הגיבורים משתמשים בדרכי דיבור אחרות. בתקופת העם יש דמוקרטיה ויותר הומור אירוני. ויקו אמר שלא נכון להשתמש בחוקים של הטבע כדי להסביר תמיד את החיים החברתיים.
הרעיונות שלו השפיעו על רבים מאוחר יותר, ביניהם ג'יימס ג'ויס ובנדטו קרוצ'ה.
תגובות גולשים