ג'בל עאמל (בערבית: جبل عامل) הוא חבל ארץ בדרום לבנון שנחשב למרכז התיישבות של השיעים, זרם בתוך האיסלאם. בעבר נקראו חלקיו בשמות שונים, כמו 'הר בני עאמלה' או 'ארץ בשארה'.
השם מיוחס לפי מקורות מסוימים לשבט תימני בשם עאמלה, שעל פי המסורת הגיע מתימן כמאה שנים לפני הספירה. מקור השם 'ארץ בשארה' מיוחס ככל הנראה לשליט מקומי בשם בשארה.
גבולות ג'בל עאמל אינם מוגדרים באופן אחיד במקורות היסטוריים. תיאורים שונות הציגו אותו מתוחם בין החוף והעמקים במערב ועד אזורים סמוכים לדמשק במזרח. כיום רוב השטח נמצא במחוז א-נבטיה ובמחוז דרום לבנון של מדינת לבנון (שהוקמה ב-1943).
האורך הצפוני, דרומי הממוצע הוא כ-80 קילומטרים. הרוחב הממוצע ממזרח למערב כ-40 קילומטרים. לפי נתון זה השטח המשוער הוא כ-3,200 קמ"ר.
מבחינה היסטורית האזור היה חשוב כציר מעבר ומסחר בין סוריה, לבנון וארץ ישראל. הרומאים בנו מערכת ביצורים ומקדשים כדי לחזק את שליטתם ולהשיג תמיכה מקומית.
העדויות הכתובות על הפוליטיקה המקומית בתקופה זו דלות. מסורת מקומית מספרת שחברי שבט עאמלה קיבלו שיעיות עוד במאה ה-7, אולם חוקרים מציינים שהשיעה התקיימה באזורים אחרים קודם לכן. בתקופה זו עברו באזור כיבושים של הצלבנים, האיובים והממלוכים.
לאחר כיבוש האזור על ידי העות'מאנים בתחילת המאה ה-16, מונו לעיתים מנהיגים שיעים למשרות מקומיות. השיעים נהנו בתחילה מאוטונומיה, יכולת שלטונית עצמאית יחסית, באדמיניסטרציה ובבתי דין דתיים. במאות ה-17 וה-18 התרחבו מאבקים מקומיים והשפעות של משפחות ושלטונות שונים, כולל מרידות ודיכוי על ידי מושלי האימפריה.
בשנות ה-30 של המאה ה-19 נכבש האזור על ידי כוחות מצרים. מצב השלטון השתנה ונרשמו מרידות שנעו בין תמיכה בכוחות מקומיים להתנגדות לממשל החיצוני.
לאחר נסיגת השליטים המצריים חזרו העות'מאנים לשלוט, ובתקופות מסוימות הוחזרה לשיעים רמת אוטונומיה. המאה ה-19 כללה גם תקופות של גיוס כפוי ומשברים כלכליים. בעת מלחמות פנימיות בלבנון ב-1860, ג'בל עאמל קיבל פליטים נוצריים וסיפק להם מקלט.
ב-1920, במסגרת המערכה על המנדט והחלוקה בגלובוס אחרי מלחמת העולם הראשונה, נכנסו כוחות צרפתיים לאזור. היו תקופות של מאבקים בין תושבים מקומיים לכוחות המנדט, ופגיעה בכפרים ועונשים נגד מנהיגים מקומיים.
ב-31 באוגוסט 1920 הכריזו הצרפתים על הקמת לבנון הגדולה, וג'בל עאמל נכלל בה.
מאז 1932 לא נערך מפקד רשמי בלבנון. כיום רוב תושבי ג'בל עאמל הם שיעים. לפי דוח משנת 2019, אוכלוסיית מחוז דרום לבנון הייתה כ־590,000 איש, ומחוז א-נבטיה כ-384,000 איש; יחד כ-974,000 איש. רובם משויכים לקהילה השיעית.
האזור שחרט על דגלו לאורך ההיסטוריה מבצרים ומצודות רבות, שנבנו בשל החשיבות האסטרטגית של הדרכים והרמות.
לקהילה השיעית המקומית יש היסטוריה דתית ורוחנית משמעותית, וממנה יצאו אנשי דת שפעלו באזור ובלבנון כולה.
ג'בל עאמל הוא אזור בדרום לבנון. רוב מי שגר שם הם שיעים (קבוצה באסלאם).
שמו מגיע משבט בשם עאמלה. יש גם שם ישן 'ארץ בשארה'.
הגבולות של ג'בל עאמל לא תמיד ברורים. היום רובו שייך לשתי יחידות מנהליות בלבנון: א-נבטיה ודרום לבנון. האזור ארוך כ־80 קילומטרים ורחב כ־40 קילומטרים.
האזור השתמשו בו כמעבר בין מדינות. הרומאים בנו שם ביצורים ומקדשים. במשך ההיסטוריה עברו עליו צבאות וכובשים שונים, כמו הצלבנים והממלוכים.
בתקופת השלטון העות'מאני היו לשיעים זכויות מקומיות מסוימות. במאה ה-19 קרו מרידות ושינויים בשלטון. בתקופה זו גם הגיעו אנשים שנמלטו מרדיפות והתארחחו בג'בל עאמל.
בשנת 1920 הגיעו לצפון המזרח של הבינלאומי כוחות צרפתיים. היו חיכוכים בין התושבים לצבא הצרפתי. אחר כך הגרעין הפך להיות חלק מלבנון שהקימו ב-1920.
ב-2019 שני המחוזות שבהם נמצאת רובה של האוכלוסייה נפקדו בכ-974,000 תושבים יחד. רובם שיעים.
בג'בל עאמל יש מבצרים ישנים רבים. גם יצאו משם רבנים ושייח'ים חשובים לקהילה השיעית באזור.
תגובות גולשים