ג'וזף שומפטר

ג'וזף אלויס שומפטר (1883, 1950) נולד באוסטרו‑הונגריה ועבד בעיקר בארצות הברית. משפחתו החזיקה במפעל טקסטיל. למד אצל כלכלנים מאסכולת אוסטריה, קיבל דוקטורט והפך לפרופסור ב‑1909 באוניברסיטת צ'רנוביץ. ב‑1911 פרסם את "תאוריה של התפתחות כלכלית", שבה הציג לראשונה את רעיון היזמות.

לאחר מלחמת העולם הראשונה שימש קצרות בתפקידים פוליטיים וכלכליים באוסטריה, בין השאר כשר אוצר ומנהל בנק, אך נכשל בהתמודדות עם היפר‑אינפלציה ובפשיטת רגל של הבנק ב‑1924. חזר לאקדמיה ב‑1925 וב‑1932 עבר להרווארד, שם השפיע רבות על תלמידים ודורות של כלכלנים. בהארוורד השלים כמה מספריו החשובים: "מחזורי עסקים" (1939), "קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה" (1942) ו"היסטוריה של ניתוח כלכלי" (יצא לאור אחרי מותו ב‑1954).

הספר הגדול שלו על ההיסטוריה של הכלכלה כלל כ־1,600 עמודים. עריכתו הושלמה רק אחרי מותו. שומפטר העריך כלכלנים לפי קרבת רעיונותיהם לרעיונות של לאון ולרה, והביע דעות מפתיעות על דמויות כמו טורגו ואדם סמית.

שומפטר טען שהיזם (אדם שמקים עסקים או ממציא שיטות חדשות) הוא המניע העיקרי של צמיחה כלכלית. היזם מפר את שיווי המשקל ויוצר פריצות דרך שאינן סדירות. כאשר יזמים טועים והווּצרות אינם נמכרים, השוק עובר תהליך של ליקווידציה (פירוק והשמטת השקעות שגויות). שומפטר הוסיף כי שפלות כלכליות הן חלק מהמחזור הטבעי, ושניסיונות למנוע אותן באמצעות מדיניות מוניטרית או פיסקלית עלולים ליצור שגשוג כוזב ולשאת מחיר קשה מאוחר יותר.

לגבי מרקס, שומפטר דחה את הרעיון שהקפיטליזם ייהרס על‑ידי המעמד העובד. הוא טען שהצלחת הקפיטליזם בעצמה תוליד כוחות שיפגעו בו. ה"הרס היצירתי" (יצירה שמחוללת חיסול של ישן לטובת החדש) משדרג את החיים אך גם יוצר מתנגדים בחברה, ובסופו של דבר עלול להחליש את האקלים ליזמות ולהוביל לעלייה בתמיכה באידאולוגיות סוציאליסטיות.

שומפטר הבחין בין תחרות סטטית, שבה חברות מייצרות אותו מוצר, לבין תחרות דינמית שמבוססת על חידוש. לפי שומפטר, חדשנות וטכנולוגיה משנות שווקים יותר מתחרות מחירים טהורה. מונופוליזציה אינה בהכרח מזיקה לטווח הארוך אם היא ממריצה פיתוח טכנולוגי.

שומפטר ראה דמוקרטיה כ"תחרות בין מנהיגים". הוא סבר שהציבור לעתים מודר ונבחריו מוּנחים על‑ידי אליטות. לכן הדמוקרטיה המועילה היא זו שמאפשרת תחרות אליטית שקופה ופחות השתתפות עממית ישירה.

שומפטר נחשב למרכזי בתאוריית היזמות ובהבנת חידוש טכנולוגי. רעיונותיו משפיעים על תחומי מדיניות תעשייתית, ניהול וכלכלה של חידושים. חלק מתוכניות פיתוח באירופה, כגון אסטרטגיית ליסבון, מושפעות מרעיונותיו.

ג'וזף שומפטר נולד ב‑1883 ונפטר ב‑1950. הוא היה כלכלן מאוסטריה. עבד בארצות הברית בהרווארד.

שומפטר כתב ספרים חשובים, כמו "מחזורי עסקים" ו"קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה". גם כתב ספר גדול על היסטוריית הכלכלה.

שומפטר אמר שהיזם (אדם שמפתח רעיונות ופותח עסקים) דוחף את הכלכלה קדימה. היזמים יוצרים חידושים. לפעמים חידושים מצליחים ולפעמים נכשלות השקעות. כשיש השקעות גרועות, השוק עוזב אותן בתהליך שנקרא ליקווידציה (פירוק והסרת השקעות שלא עובדים).

הוא תיאר דבר שנקרא "הרס יצירתי". זה אומר שמחשבות וטכנולוגיות ישנות נחלפות בחדשות. זה טוב כי יש חדשנות. אבל זה גם גורם לאנשים להרגיש מאוימים.

שומפטר חשב שתחרות בין חברות שמחדשות חשובה יותר מתחרות של מחירים בלבד. על הדמוקרטיה אמר שהיא תחרות בין מנהיגים, לא תמיד בחירה מושלמת של הציבור.

הרעיונות של שומפטר על יזמות וחידוש משפיעים עד היום על כלכלה, ניהול ומדיניות תעשייתית.