פוליארכיה

פוליארכיה (מיוונית: שלטון הריבוי) הוגדרה במדויק על ידי רוברט דאל ב-1953. הכוונה היא לשלטון שבו מספר קבוצות אליטה (אליטה = קבוצה בעלת השפעה וכוח) מתחרות על כוח פוליטי.

בעבר השתמשו במונח כדי לנגוד למונרכיה, אך היום הוא מתאר סוג מסוים של דמוקרטיה. דמוקרטיה ייצוגית (שיטה שבה האזרחים בוחרים נציגים שמקבלים החלטות בשם הציבור) יוצרת מתח בין רעיון ״הרצון הכללי״ של רוסו לבין מוסדות שמגבילים את הפעלתו, כמו הפרדת רשויות ו״בלמים ואיזונים״ (מנגנונים שבודקים ומגבילים את הכוח).

בשנות ה-40 ג'וזף שומפטר העלה את רעיון ה״דמוקרטיה המינימלית״, תפיסה שרואה בדמוקרטיה תחרות בין אליטות על קולות, שבה הבחירות מאפשרות לעם לבחור מי ינהל. דאל לקח רעיון זה והרחיב אותו ב-1971, וטען שפוליארכיה מיושמת בארצות הברית ובחלק ממדינות מערב אירופה: כמה קבוצות מתחלפות בשלטון לפי בחירות שבהן חלק גדול מהאוכלוסייה משתתף.

דאל גם טען שהמושג מצמצם את הדמוקרטיה להליך טכני בלבד, ומנתק אותה מרעיונות של שוויון וחירות שמקושרים אליה מאז המהפכה הצרפתית. יש הוגים, כמו רוסו, שתמכו בדמוקרטיה ישירה או השתתפותית, שבה אזרחים מעורבים באופן פעיל. בפועל, רוב הדמוקרטיות הליברליות נראות יותר כמו פוליארכיות מאשר כמו הקהילות העממיות שרוסו תיאר.

פוליארכיה פירושה "שלטון הריבוי". זה שם לשיטה שבה כמה קבוצות חזקות מתחרות על השלטון.

המונח הוצג ב-1953 על ידי רוברט דאל. הקבוצות האלה נקראות אליטה. אליטה זה אנשים חזקים ומשפיעים.

יש דמוקרטיה שבה האזרחים בוחרים נציגים. זו דמוקרטיה ייצוגית. כלכלן בשם שומפטר אמר בשנות ה-40 שדמוקרטיה היא תחרות בין מנהיגים על קולות.

דאל אמר ב-1971 שבחלק גדול מהמדינות המערביות קבוצות אלה מתחלפות בשלטון לפי הבחירות. יש חוקים וכללים שמגבילים את הממשל. זה עוזר להגן על זכויות האזרחים.