ג'ון בראון (9 במאי 1800, 2 בדצמבר 1859) היה מתנגד נחרץ לעבדות בארצות הברית. הוא הוביל בפעולות אלימות וניסה להניע מרד לשחרור העבדים. מותו בעקבות מעצרו בפשיטה על הרפרס פרי חיזק את המתחים שהובילו למלחמת האזרחים.
ג'ון נולד בטורינגטון, קונטיקט. אביו אוואן היה קלוויניסט אדוק שהתנגד לעבדות מטעמי דת. אמו מתה כשהיה בן שמונה. ב־1820 נישא לדיאנת' לאסק; ב־1826 עבר לפנסילבניה ועבד בזיפות (עבודה עם זפת). דיאנת' מתה ב־1832. ב־1833 נישא למרי דיי, שהייתה בת 16. היא ילדה לו 13 ילדים, והם גם גידלו את חמשת ילדיו של נישואיו הראשונים. ב־1836 עבר לאוהיו, ורשם פשיטת רגל ב־1842.
ב־1847 פגש את פרדריק דאגלס, שהיה פעיל בולט נגד העבדות. בראון הצהיר אז על רצונו להילחם לשחרור העבדים. ב־1849 עבר ליישוב נורת' אלבה בניו יורק, שבו עזר למשפחות שחורות ללמוד חקלאות. ב־1855 עבר לקנזס. חוק קנזס־נברסקה (1854) נתן לתושבים להחליט על עבדות, וזה הוביל לאלימות ולמאבקים בין תומכי ונגד העבדות.
ב־24 במאי 1856 תקף בראון קבוצה תומכת־עבדות בפוטאווטומי קריק והורגו שם חמישה אנשים בתקרית אלימה. פעולה זו הביאה לו תשומת לב רבה וגם תומכים בצפון. בשנים שלאחר מכן גייס כספים ותומכים, והקים כוח קטן לפעולה נגד העבדות. בינואר 1858 תקף חוות במיזורי ושחרר 11 עבדים, שאותם העבירו לקנדה שם העבדות נאסרה.
ב־16 באוקטובר 1859 הוביל בראון קבוצה של 18 אנשים בפשיטה על מחסן נשק פדרלי בהרפרס פרי. מטרתו הייתה לחמש כ־1,100 עבדים מקומיים (אנשים שנלקחו לעבוד בלי שכר) ולהוביל מרד רחב. בתחילה תפסו את הנשקייה וחיבלו בקווי הטלגרף. אך רכבת הגיעה והאירועים התגלגלו; שומר נהרג בחילופי אש. המקומיים והמיליציות הקיפו את המקום, וכוחות צבא בראשות לוטננט קולונל רוברט אי. לי ולוטננט ג'ב סטיוארט הגיעו. בראון סירב להיכנע; המארינס לחמו, שנים עשר פושטים נהרגו ובראון נלכד חי.
ב־2 בנובמבר הוא הועמד למשפט ונמצא אשם ברצח, בגידה והסתה למרידת עבדים. הוא סירב לבריחה והעדיף להיחשב כקדוש מעונה. ב־2 בדצמבר 1859 נתלה. בפתק שנמצא בכלא כתב שהפשעים של המדינה לא יכופרום בלי שפיכות דמים. ג'ון וילקס בות' נכח באירוע. גופתו נקברה בחוות נורת' אלבה, ניו יורק.
הפשיטה והמענה אליה החריפו את המתחים בין צפון לדרום. בעלי עבדים החלו להתחמש ולהקים מיליציות, שלבסוף היו חלק ממבנה צבא הדרום. בצפון ראו בו קדוש מעונה, וזה חיזק רצון רבים להיאבק בעבדות.
בשנת 1862 פורסם שיר שהפך לפופולרי בצבא האיחוד. מילות השיר אמרו ש"רוחו של בראון ממשיכה לצעוד". בהמשך עובדו המילים ל"מזמור הקרב על הרפובליקה", שנשמע עד היום.
השחקן ריימונד מאסי גילם את בראון בסרטים משנות ה־40 וה־50. אית'ן הוק גילם אותו במיני‑סדרה המבוססת על ספר של ג'יימס מקברייד.
ג'ון בראון (1800, 1859) נלחם נגד העבדות. עבדות = אנשים שנלקחו לעבוד בלי שכר.
נולד בטורינגטון שבקונטיקט. אביו התנגד לעבדות בגלל הדת. אמו מתה כשהיה קטן. התחתן פעמיים. היה לו הרבה ילדים. עבד בזיפות (עבודה עם זפת).
ב־1847 פגש את פרדריק דאגלס, שהיה פעיל חשוב נגד העבדות. בראון עבר ליישוב שחור בניו יורק ועזר לאנשים ללמוד חקלאות. ב־1855 עבר לקנזס, שם היו קטטות בגלל שאלת העבדות.
ב־1856 קרה אירוע אלים שבו נהרגו חמישה תומכי העבדות. זה עשה את בראון מוכר יותר בצפון.
ב־1859 הוביל בראון קבוצה שפלשה למחסן נשק בהרפרס פרי. הוא רצה לתת נשק לעבדים כדי לשחרר אותם. המאבק כשל. המקומיים והצבא הקיפו אותו. בראון נתפס.
הוא נשפט ונמצא אשם. בראון הוצא להורג בדצמבר 1859. הרבה אנשים בצפון ראו בו גיבור. האירועים האלה קירבו את המדינה למלחמה גדולה.
בשנת 1862 זכה שיר על שמו לפופולריות בצבא. מאוחר יותר הוא עובד לשיר מוכר אחר. גם בקולנוע וטלוויזיה גילמו שחקנים את דמותו של בראון.
תגובות גולשים