ג'ון גאוור

ג'ון גאוור (1330, אוקטובר 1408) היה משורר אנגלי בן תקופתו של ג'פרי צ'וסר. הוא נולד כנראה בקנט, במשפחה אמידה, ועשה לעתים עיסוקים הקשורים למשפט ולקרקעות.

בזמן שהותו בלונדון התקשר לגורמי שלטון ואצולה. הוא הכיר את המלך ריצ'רד השני, ולפי דבריו המלך עודד אותו ותרם להוצאות חיבור ה-Confessio Amantis. מאוחר יותר נאמנותו נעה לכיוון הנסיך הנסיי, ההיסטורית ריצ'רד השני הוחלף בהנרי הרביעי, לו הקדיש מהדורות מאוחרות.

גאוור היה חבר קרוב של צ'וסר. כשצ'וסר נסע כמשרת דיפלומטי ב-1378, גאוור ניהל את ענייניו באנגליה. לקראת סוף חייו גר במנזר סנט מרי אוברי (כיום קתדרלת סאת'ק). ב-1398 נישא ככל הנראה בשנית לאגנס גרונדולף. בשנותיו האחרונות החל לאבד את מאור עיניו, ונפטר ב-1408; נקבר בכנסיית פריורי.

גאוור כתב בשלוש שפות: צרפתית, לטינית ואנגלית ביניימית. "אנגלית ביניימית" היא צורת אנגלית ישנה.

הוא מוכר בשלושה שירים ארוכים עיקריים. הראשון, Speculum Meditantis (Mirour de l'Omme), כתוב בצרפתית ותוכנו דתי־מוסרי. השני, Vox Clamantis, נכתב בלטינית; הוא דן באנגליה ובמרד האיכרים שקרה בזמן כתיבתו, ומביע תמיכה באצולה ובשיטות הדיכוי של המלך ריצ'רד השני. השלישי, Confessio Amantis, כתוב באנגלית ובאורך דומה, ומכיל כמעט 30,000 שורות סיפוריות.

שיטת הכתיבה של גאוור נוטה לאלגוריה. אלגוריה היא סיפור שבו דמויות ומאורעות מייצגות רעיונות מוסריים או פוליטיים. ב-Confessio Amantis הוא בונה מסגרת של וידוי נוצרי (ווידוי על חטאים נגד אהבה), שבתוכה משולבים סיפורים רבים. אף שהמטרה המוסרית מצויה במרכז, הסיפורים לעיתים מציגים התנהגויות לא־מוסריות.

מעבר לשלושת היצירות האלו חיבר גם בלדות בצרפתית בשם Cinkante Ballades, ושירים שנגעו בהעלאת מעמדו תחת שלטון הנרי הרביעי. בתמורה קיבל תמיכה כספית קבועה, בין השאר קצבה של יין.

לקרבנות היסטוריים: גאוור זכה להערכה רבה במאה ה-15, כשנחשב לאחד אבות השירה האנגלית לצד צ'וסר. מאוחר יותר המוניטין שלו ירד בגלל הטון הדידקטי ולפעמים המשעמם שיוחס לו. במאה ה-20 קיבל הערכה מחודשת, בין השאר בעקבות עבודתו של ק.ס. לואיס בספרו Allegory of Love, אך הוא עדיין לא זכה לאותה פופולריות כמו משוררים אחרים מתקופתו.

ג'ון גאוור נולד בערך ב-1330 ונפטר ב-1408. הוא היה משורר אנגלי חשוב.

הוא גדל כנראה בקנט, ושימש בעבודה שקשורה למשפטים או קרקעות. בגיל בוגר גר בלונדון והכיר אנשים חשובים, כולל המלך ריצ'רד השני.

גאוור היה חבר של ג'פרי צ'וסר. כשצ'וסר נסע לאיטליה, גאוור טיפל ברכושו כאן. לקראת סוף חייו גר במנזר ונישא לאשה בשם אגנס. בשנות חייו האחרונות אבד את מאור עיניו.

לגאוור יש שלוש יצירות גדולות בשפות שונות:
- Speculum Meditantis: בשפה צרפתית. זו יצירה דתית ומוסרית.
- Vox Clamantis: בלטינית. "לטינית" היא שפה עתיקה. היצירה מדברת על אנגליה ומזכירה מרד איכרים.
- Confessio Amantis: באנגלית ביניימית. "אנגלית ביניימית" היא אנגלית ישנה. זהו ספר גדול של סיפורים בתוך וידוי על אהבה.

גאוור כתב בדרך של אלגוריה. "אלגוריה" היא משל שבו כל דבר מסמל רעיון.
הוא שילב הרבה סיפורים שמראים לקורא לקחים מוסריים.

במשך השנים אנשים חשבו עליו שונה. במאה ה-15 אהבו אותו הרבה. אחר כך אמרו שהשירה שלו משמימה. במאה ה-20 חקרו אותו שוב ומצאו בו עניין.