פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς), שנקרא גם ידידיה, נולד סביב 20, 13 לפנה"ס ונפטר לא לפני שנת 45 לספירה, ככל הנראה סביב שנת 50. הוא היה פילוסוף יהודי-הלניסטי, כלומר יהודי שחי והשכיל בסביבה יוונית בעיר אלכסנדריה בתקופת הקיסרות הרומית.
פילון חשב שאין סתירה בין היהדות לבין הפילוסופיה היוונית. הוא קרא ותחקר רעיונות של אפלטון, אריסטו והאסכולה הסטואית. לעיתים פירש סיפורי התורה כאלגוריה, פירוש סמלני שמחפש משמעות מוסרית או רעיונית מאחורי הסיפור המילולי. למשל, סיפור גן־עדן נתפש אצלו כמסר מוסרי ולא כסיפור ליטראלי בלבד.
במחשבתו האל מופשט. פילון טען שאדם יכול לזהות את פעולת האל בעולם ובמחשבה שלו, אך לא להבין את מהותו המלאה. הוא כתב ביוונית, ורבים מספריו לא שרדו. כתיבתו נשמרה בעיקר על ידי הכנסייה הנוצרית, ולכן היא לא הייתה חלק מרכזי במסורת הרבנית במשך כאלף שנה.
פילון הגיע ממשפחה אריסטוקרטית ועשירה שהייתה מעורבת במסחר ובמשרות ציבוריות. יוסף בן מתתיהו מציין את משפחתו כשורה ונושא. ייתכן שאביו או סבו קיבלו אזרחות רומית. משפחתו הייתה קשורה לכהנים ולשושלות יהודיות-אציליות, מה שהסביר את ההשפעה ההלניסטית על חזונו.
בשנת 40 לספירה עמד בראש משלחת של יהודי אלכסנדריה שפנתה לקיסר גאיוס קליגולה. הקיסר מנע ממנו לדבר וגירש אותו בזעם. פילון תיאר עצמו אז כ"זקן", מונח שהצביע אז על אדם מעל גיל 55.
מקריאת כתיביו עולה שהוא ביקר פעם אחת בבית המקדש בירושלים. נראה שלא שלט בעברית והסתמך על תרגומים יווניים של כתבים יהודיים.
פילון חיבר בין האמונה היהודית לבין כלים רעיוניים יווניים. הוא השתמש באלגוריה כדי להתאים את הסיפורים המקראיים לתמונת עולם פילוסופית, והדגיש את היכולת האנושית לתפוס את פעולת האל מבלי להבין את מהותו.
השפעתו על היהדות העתיקה הייתה מוגבלת, אך הרעיונות שלו השפיעו רבות על התאולוגיה הנוצרית. מושג ה"לוגוס" (מחשבה או עיקרון שמתווך בין האל לעולם) שהיה בכתביו סייע לנוצרים בניסוח רעיונות על טבע האל, ובייחוד ברעיונות שהתפתחו סביב השילוש. הירונימוס (אחד מאבות הכנסייה) כינה את פילון בין הדמויות החשובות להשכלת הכנסייה. באמצעות אבות הכנסייה עברו רעיונותיו להשפעה בימי הביניים.
חוקרים מודרניים, כמו הארי אוסטרין וולפסון, הדגישו כי לפילון הייתה שיטה פילוסופית מסודרת, ולא רק פרשנות דתית. עבודתו נחשבת משמעותית להבנת המעבר מהתרבות ההלניסטית למה שנבנה אחר כך בפילוסופיה הדתית.
פילון האלכסנדרוני נקרא גם ידידיה. הוא נולד בערך במאה לפני הספירה ונפטר בסביבות שנת 50 לספירה. הוא היה יהודי שחי בעיר אלכסנדריה. אלכסנדריה הייתה עיר יוונית גדולה.
פילון היה פילוסוף. פילוסוף זה אדם שחוקר רעיונות ותלמידי חיים. הוא חיבר בין רעיונות יהודיים לרעיונות יווניים. הוא חשב שחלק מסיפורי התורה הם אלגוריה, כלומר סיפורים עם משמעות סמלית.
פילון אמר שהאל קשה להבנה. אפשר לראות את מעשיו של האל, אבל לא את מה שהאל באמת "הוא" בפנימיותו. הוא כתב את ספריו ביוונית. הרבה מהם אבדו.
משפחתו של פילון הייתה עשירה. בשנת 40 לספירה הוא הוביל משלחת של יהודים לקיסר רומא. הקיסר גירש אותו מהמשפט.
פילון כנראה ביקר פעם אחת בירושלים. הוא לא ידע לדבר עברית טוב. לכן קרא תרגומים ליוונית של ספרים יהודיים.
פילון השתמש באלגוריה כדי לחבר בין המסורת היהודית לפילוסופיה היוונית.
הרעיונות של פילון השפיעו על נוצרייות ראשונה. המושג שלו שנקרא לוגוס עזר לנוצרים לחשוב על צורת האלוהים.
חלק מספריו נשמרו על ידי הכנסייה הנוצרית. בעברית יש תרגומים מודרניים.
תגובות גולשים