ג'ונתן סוויפט

ג'ונתן סוויפט (30 בנובמבר 1667, 19 באוקטובר 1745) היה סופר, משורר, מסאי (כותב מאמרים) וסאטיריקן (כותב שמבקר בחידוד בעזרת לעיתים גם הומור). מקורו אנגלי והוא גדל בדבלין. שמו הספרותי המוכר הוא Isaac Bickerstaff. הספר המפורסם ביותר שלו הוא מסעות גוליבר, שנכתב במקור כסאטירה חברתית ולא לילדים, אך עבר עיבודים לילדים לאורך השנים. העיתון The Guardian דירג את מסעות גוליבר כמקום שלישי ברשימת 100 הספרים הטובים באנגלית.

סוויפט נולד בדבלין. אביו מת כמה חודשים לפני לידתו, והמשפחה נותרה במצב כלכלי קשה. דודו דאג לחינוכו והוא למד בקילקני ובטריניטי קולג' בדבלין. לאחר מכן השלים תואר באוניברסיטת אוקספורד.

בעקבות מהומות עזב את אירלנד ומצא מקלט בביתו של ויליאם טמפל באנגליה. טמפל היה מדינאי וסופר, וסוויפט עבד אצלו כמזכיר אישי עד מותו של טמפל ב‑1699. בבית טמפל קיבל גישה לספרייה עניפה ולימודים נוספים. שם פגש את אסתר ג'ונסון, שנודעה כ"סטלה"; ידידותם נמשכה שנים רבות.

סוויפט כתב תחילה שירים, ואחר כך עבר לפרוזה שבה ניכרת יכולתו הסאטירית. בשנת 1704 פרסם בעילום שם את A Tale of a Tub ("מעשה בגיגית"), יצירה שמבקרת שחיתויות בדת באמצעות פרודיה (חקיינות שמטרתה לבקר ולצחוק).

הוא זכה להערכה רבה, אך גם עורר שנאה. היה חבר בחוגים ספרותיים, בין היתר לצד אלכסנדר פופ. השתתף בפעילות פוליטית וניצל את הכתיבה כדי לתקוף יריבים פוליטיים. זה עיכב את קידומו בכנסייה וגרם לשיבה תדירה לאירלנד. למרות מוצאו האנגלי, הפך לסמל חשוב בעיני רבים באירלנד.

חיי המשפחה שלו נותרו חלקית חידה, וזה נראה כגורם לציניותו ולסירובו להינשא. היו שלוש נשים מרכזיות בחייו: ג'יין וורינג, אסתר ג'ונסון (סטלה) ואסתר וונסה (ונסה). ג'יין סירבה להינשא לו. סטלה הייתה ידידה קרובה במשך כשלושים שנה. ונסה אהבה אותו ברוב תשוקה, אך הוא לא רצה מערכת יחסים רומנטית עמוקה איתה.

סוויפט סבל ממחלת מנייר (מחלת אוזן שגורמת לסחרחורת, בחילה ולעיתים לפגיעת שמיעה). לקראת סוף חייו סבל מאובדן זיכרון וראייה לקויה, ומצבו הנפשי הידרדר. בשנת 1742 מונו לו אפוטרופוסים והוכר כבלתי שפוי. הוא מת ב‑1745 ונקבר ליד סטלה. על קברו חקוק הביטוי הלטיני שכתב: "Ubi saeva indignatio ulterius cor lacerare nequit", "המקום שבו התרעומת לא תוכל עוד לקרוע את לבו".

הספר פורסם ב‑1726. בעולם של המאה ה‑18 לא הייתה ספרות ילדים נפרדת, וסוויפט כתב את הרומן כסאטירה חברתית חריפה. בספר, גוליבר מבקר בארבע ארצות בדיוניות, ותיאורי היעדים משמשים כמראה להתנהגות האנושית. באמצעות סיפור הרפתקאות פשוט לכאורה, סוויפט מדגיש מלחמות, חילוקי דעות, חוסר היגיון, שחיתויות ושגיאות אנושיות.

סגנונו היבש והדייקני לא תאם במישרין ספרות ילדים. אחרי פרסום הביטו בו גם קוראים צעירים, והוצאות עיבדו וקיצרו את הסיפור כדי להתאים אותו לילדים.

היצירה נחשבת גם למבריקה ביותר שלו וגם למרירה ומעוררת מחלוקת. היא צמחה על רקע הזרם הרציונלי (גישה שמדגישה היגיון) באותה תקופה, ומציגה דרישה למוסר ולהיגיון פשוט כנגד רגשות מופרזים.

על שמו של סוויפט נקרא מכתש סוויפט על פני דימוס, אחד מירחי מאדים.

ג'ונתן סוויפט (1667, 1745) היה סופר ומשורר. סאטירה זה כתב שמבקר אנשים בדרך מצחיקה. הוא כתב במיוחד בשם הספרותי Isaac Bickerstaff.

סוויפט נולד בדבלין. אביו מת לפני לידתו. דודו חינך אותו ושלח אותו לבית ספר טוב. הוא למד בטריניטי קולג' ובאוקספורד.

הוא עבד אצל ויליאם טמפל כמזכיר. טמפל נתן לו ספרים רבים. שם פגש את אסתר ג'ונסון, שקראו לה "סטלה". הם נשארו ידידים שנים רבות.

בשנת 1704 פרסם סוויפט ספר בשם A Tale of a Tub (מעשה בגיגית). הספר מדבר על בעיות בכנסייה. הוא כתב הרבה בעזרת צחוק וביקורת.

היו שלוש נשים חשובות בחייו: ג'יין, סטלה וונסה. ג'יין סירבה להתחתן. סטלה הייתה החברה הקרובה. ונסה אהבה אותו, והוא רצה רק חברות.

לקראת סוף חייו סבל מסימפטומים של מחלת מנייר. מחלת מנייר זה דלקת באוזן שגורמת לסחרחורת ובחילה. אחר כך זכרונו וראייתו נחלשו. הוא מת ב‑1745 ונקבר ליד סטלה.

הספר מסעות גוליבר פורסם ב‑1726. זה סיפור על אדם בשם גוליבר שמבקר בארבע ארצות מוזרות. בספר רואים טעויות של בני אדם, כמו מלחמות ושחיתות. סוויפט כתב את הספר כסאטירה, כלומר כדי להראות בעיות בחברה.

מאוחר יותר קיצרו ועיבדו את הספר כך שילדים יבינו אותו בקלות.

יש מכתש על דימוס, ירח של מאדים, שנקרא על שמו של סוויפט.