חוקי חמורבי הם קודקס חוקים מפורסם מהמזרח הקדום. שמו המקורי של חמורבי היה עַמּוּרַפִּי (בכתב יתדות, צורת הכתיבה העתיקה). הקודקס נחקק בשלטונו האחרון של חמורבי, במאה ה-18 לפני הספירה, ופעם כלל כ־300 חוקים. התאריכים המקובלים הם 1792, 1750 לפנה"ס, אך לא בטוח אם כל החוקים יושמו בפועל.
המקור המרכזי הוא אסטלה (מצבת אבן) עשויה דיוריט, שהוצבה במקדש מרדוך בבבל. גובהה 2.25 מטר. בראש האסטלה יש תבליט שבו חמורבי עומד מול שַׁמַשׁ, אל המשפט והשמש, ומקבל את השרביט והטבעת, סמלי השלטון. מתחת לתבליט חקוקים כ־250 סעיפים ב־46 טורים. ככל הנראה היו תחילה עוד כ־5 טורים שנמחקו. שורות שנמחקו שוחזרו מעותקים אחרים שנמצאו בבבל ובאשור.
המצבה נלקחה לשושן על ידי העילמים במאה ה-12 לפנה"ס. בשנת 1901 גילה אותה משלחת צרפתית בראשות ז'אק דה מורגן. היום היא מוצגת במוזיאון הלובר. עותקים נוספים נמצאו בערים כמו ניפור, ועברו למוזיאונים אחרים.
לקודקס יש פרולוג (פתיחה) ואפילוג (סיום). בפרולוג מסופר שחמורבי מונה על ידי האלים אנו ואנליל לשפוט ולפרסם צדק. הוא מוצג כמגן החלשים ושומר על הפולחן של האלים. באפילוג מצוין שהחוקים חקוקים באבן ומוצבים בפומבי, ויש בו ברכה לשומרים וקללות על המפרים.
החוקים בנויים בסגנון קזואיסטי (דוגמאות של מקרים ספציפיים), ולא כניסוחים כלליים בלבד. נשמרו ושוחזרו בסה"כ כ־282 סעיפים. הם עוסקים בתחומים רבים: הליכים משפטיים, רכוש, עבדות, נישואים וגירושים, ירושה, מסחר, הלוואות, נזקים לחקלאות ולנכסים, פגיעה גופנית ואחריות מקצועית.
החוקים מגלים גם פירוט על מעמדות בחברה. יש שלושה מעמדות עיקריים: המעמד החופשי (awīlī), מעמד תלוי או עני (muškenī) ועבדים ושפחות (wardī ו-amātim). זכויות ועונשים השתנו לפי מעמדו של הפרט.
מאז גילוי הקודקס בראשית המאה ה-20 יש ויכוח מחקרי על הדמיון בינו לבין חוקי התורה. שאלת ההשפעה נדונה בין חוקרי מקרא ותאולוגים. לצד דמיון יש גם הבדלים ברעיונות ובפרקטיקה.
בשנת 2010 נמצאו בתל חצור תעודות מסחר באכדית (השפה שנכתבה על הקודקס) מהמאות ה-17, 18 לפנה"ס. הן הדגימו דמיון בסגנון ובמילים לחוקי חמורבי. שתי תעודות הכילו מילים שפוענחו, כמו "אדון" ו"עבד", ועוד מילה הקשורה לחלקי גוף.
חוקי חמורבי הם חוקים מאוד ישנים מבבל. חמורבי היה מלך לפני כ-3,800 שנים. שמו המקורי היה עמורפי.
החוקים נחקקו על אסטלה. אסטלה היא מצבה מאבן עם כתובות. האבן עשויה דיוריט. היא גבוהה כ־2.25 מטר. בראש האבן יש תמונה של חמורבי ואל השמש שַׁמַשׁ. חמורבי מקבל שרביט וטבעת. על האבן חרוטים כמעט 250 חוקים.
האסטלה נלקחה פעם לשושן, ואז בשנת 1901 גילו אותה חוקרים. היום היא בלובר, המוזיאון בפריז.
בפתיחת החוקים כתוב שחמורבי מונה על ידי האלים להשגיח על צדק. בסוף כתובות קללות למי שמפר אותם. החוקים הם דוגמאות למקרים שונים. נשמרו כ־282 סעיפים. החוקים מדברים על נושאים חשובים: רכוש, משפחה, עבדים, מסחר, הלוואות ונזקים.
יש שלוש קבוצות בבבל: חופשיים, עניים ועבדים. לכל קבוצה היו זכויות שונות.
חוקי חמורבי דומים בחלקם לחוקים בתנ"ך. כבר בתחילת המאה ה-20 התלהבו חוקרים והשוו בין שני הקבצים. בשנת 2010 נמצאו בתל חצור כתובות קצרות באכדית, שדומות בסגנון לחוקי חמורבי.