גאורג איבאנוביץ' גורדייף

גאורג איבאנוביץ' גורדייף (וגורדג'ייף; Georges Ivanovich Gurdjieff; 6פברואר 1986?, 29 באוקטובר 1949) היה מיסטיקן, אדם שחוקר רוחניות, יווני-ארמני ומורה רוחני.

נולד באלכסנדרופול (כיום גיומרי בארמניה), לאב יווני ולאם ארמנית. על ילדותו ונעוריו כתב בספרו "פגישות עם אנשים מיוחדים". ספר זה הפך לסרט ב-1979 בבימויו של פיטר ברוק, שהזכירו כמנהיג תנועה בפריז.

גורדייף הרבה במסעות באסיה ובמזרח התיכון בחיפוש אחרי "הידע העתיק", ידע שנשמר בתרבויות ודתות עתיקות. בביקוריו הוא שהה במנזרים ובבתי מקדש, ולמד מסורות שונות, כולל מסדר סופי במרכז אסיה שקשור, לפי דבריו, לאחוות סרמונג. מטרתו הייתה לחקור עקרונות שיגרמו לאדם להבין את המציאות האובייקטיבית.

ב-1913 חזר למוסקבה והחל להפיץ את רעיונותיו. הוא הגה את מושג "הדרך הרביעית", שיטה שמשלבת שלוש דרכי עבודה רוחנית מסורתיות. לפי גורדייף, באדם יש שלושה מרכזים: המרכז השכלי (הראש), המרכז הרגשי (הלב) והמרכז הגופני (הגוף). דרכי העבודה שהן מתאימות למרכזים הן: דרך היוגי, דרך לימוד וכתבים; דרך הנזיר, דרך התבודדות ותפילות; ודרך הפאקיר, עבודה דרך כאב וסבל. הדרך הרביעית משלבת מאמץ בכל שלושת המרכזים.

מרכזה הפרקטי של שיטתו הוא "זכירה עצמית", תרגול של מודעות עצמית המאפשר לאדם לנתב כוחות נפשיים ופיזיים ולפתח "חשיבה ישותית". גורדייף גם הציג למערב את סמל התשיעון, האניאגרם.

תלמידו המפורסם פטר דמיינוביץ' אוספנסקי כתב את הספר "חיפוש אחר המופלא", בו תיאר את רעיונות הדרך הרביעית כפי שלמד אצל גורדייף.

עד היום פועלות קבוצות סביב רעיונותיו של גורדייף בארץ ובעולם. יש בתי-ספר המקושרים ישירות לקבוצות המקוריות, כמו ביתו של גורדייף בפריז ובית-ספרו של אוספנסקי. שתי המסגרות האלה קשורות ל"מרכז" רעיונותיו של גורדייף. כמו כן קיימות קבוצות בלתי תלויות שמבוססות על רעיונותיו.

בישראל הוקמה ב-1983 עמותת שבילים, שקיבצה קבוצות של לומדי גורדייף שפעלו מאז שנות השישים. ב-1987 הקימה העמותה מרכז פעילות ליד קיבוץ צובה. כיום העמותה פועלת הן במרכז זה והן במרכז ביודפת. בנוסף פועלות בישראל קבוצות נוספות הלומדות את תורתו.

גאורג איבאנוביץ' גורדייף (6פברואר 1986?, 29 באוקטובר 1949) היה מורה רוחני. מיסטיקן זה אדם שחוקר רוחניות.

נולד בעיר אלכסנדרופול, היום גיומרי שבארמניה. אביו היה יווני ואימו ארמנית. בוגריו עשו סרט על ספרו ב-1979. הוא טייל רבות באסיה ובמזרח התיכון. הוא חיפש "הידע העתיק", רעיונות עתיקים על החיים.

בשנת 1913 חזר למוסקבה והחל ללמד. הוא פיתח את "הדרך הרביעית". זאת שיטה שמנסה לשלב שלוש דרכים לעבוד על עצמך. יש באדם שלושה מרכזים: ראש (מחשבות), לב (רגשות) וגוף (פעולות). הדרכים הן: יוגי, למידה; נזיר, בדידות ותפילה; פאקיר, תרגול קשה.

התרגול המרכזי היה "זכירה עצמית". זאת דרך לזכור את עצמך ולהיות מודע למה שעושה ולמה שמרגיש. תלמידו, פטר אוספנסקי, כתב ספר על הלימודים איתו בשם "חיפוש אחר המופלא".

עד היום יש קבוצות שלומדות את רעיונותיו בעולם ובישראל. בישראל הוקמה עמותת שבילים ב-1983. ב-1987 הקימו מרכז ליד קיבוץ צובה. היום הפעילות מתחלקת בין צובה לבין מרכז ביודפת. יש גם קבוצות נוספות בישראל.