גאורגי לבוב

הנסיך גאורגי יבגנייביץ' לבוב (1861, 1925) היה מדינאי רוסי. הוא היה ראש הממשלה הראשון לאחר נפילת הצאר. כהונתו בממשלת המעבר הייתה מרץ, יולי 1917.

לבוב נולד בדרזדן, אך משפחתו חיה בטולה ברוסיה. למד משפטים במוסקבה וסיים את לימודיו ב‑1885. הוא הצטרף למעגלים ליברליים ולמפלגות פרוגרסיביות. נישא ליוליה בוברינסקי, שהייתה חולה ונפטרה כמה שנים לאחר הנישואין.

במלחמת העולם הראשונה הנהיג לבוב ארגון סיוע גדול לצבא ולפצועים. הארגון השקיע תקציבים וארגן רכבות אמבולנס ומרפאות. אחר כך הארגון התאחד עם איחוד הערים ויצר את "המועצה", גוף שסיפק עזרה באזורי המלחמה.
בשנים 1915, 1917 עמד לבוב בראש הוועדה המשותפת של הארגונים הללו. הוא התמודד עם שחיתות וניסה להפחית את השליטה הממשלתית הבעייתית בדומה.
לאחר מהפכת פברואר מונתה ועדת הדומה הזמנית את לבוב לראש הממשלה ולשר הפנים ב־2 במרץ 1917. כישלונות צבאיים ומחאות ביוני, יולי הביאו למשבר פוליטי. לבוב התפטר בקיץ 1917, ואלכסנדר קרנסקי החליף אותו.

לאחר מהפכת אוקטובר עבר לבוב לטיומן. במרץ 1918 נעצר ושוחרר כעבור כשלושה חודשים בתנאי שלא יעזוב את העיר. הוא יצא מאוחר יותר לאומסק ואז ארצות הברית כדי לבקש סיוע מדיני. כשהמלחמה הסתיימה והמצב השתנה, חזר לצרפת. בין 1918 ל‑1920 היה מעורב בוועידה הרוסית בפריז ועזר למהגרים רוסים. בשנותיו האחרונות חי בפריז בעניות, כתב זיכרונות ונפטר ב-7 במרץ 1925.

גאורגי לבוב (1861, 1925) היה מנהיג רוסי. הוא היה ראש הממשלה הראשון אחרי שהצאר ירד מהשלטון.

לבוב נולד בדרזדן. משפחתו חיה בעיר טולה ברוסיה. הוא למד חוק במוסקבה. התחתן עם יוליה. היא חלתה ונפטרה.

במלחמה ארגן לבוב עזרה לחיילים ופצועים. הארגון שלח רכבות אמבולנס ופתח מרפאות. הארגון התאחד עם ארגונים אחרים ויצר גוף גדול שעזר לאזרחים ולצבא.
ב־1917 מינו אותו לראש הממשלה של הממשלה הזמנית. הוא עבד חודשים ספורים ונאלץ להתפטר בקיץ.

אחרי המהפכה ישב טיומן ונעצר לזמן קצר. הוא יצא לארצות הברית וביקר גם בצרפת. בפריז עזר למהגרים וכתב ספר זיכרונות. חי שם בצורה צנועה ונפטר ב־1925.