ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של המדינה. בראשה עומד ראש הממשלה, והממשלה כוללת שרים שממונים על ידי ראש הממשלה באישור הכנסת. מאז 1968 מסדיר חוק יסוד: הממשלה (חוק יסודי) את בחירתה וכהונתה של הממשלה. השרים אחראים להחלטות הממשלה גם אם הן לא תואמות את דעתם האישית.

לפני הכרזת המדינה הוקמה מנהלת העם ב-1948 כדי לנהל את ענייני היישוב. ב-14 במאי 1948 היא הפכה לממשלה הזמנית לאחר הכרזת העצמאות. ממשלה רגילה הוקמה לראשונה אחרי הבחירות לכנסת הראשונה במרץ 1949.

הממשלה כוללת מספר מוסדות ותפקידים מרכזיים: ראש הממשלה, ממלא מקום ראש הממשלה, משנה וסגני ראש הממשלה, שרים וסגני שרים, ועדות וּמזכירות הממשלה.

ראש הממשלה הוא הבכיר במערכת השלטון ומנהל את פעולות הממשלה. על פי החוק הוא חייב להיות חבר הכנסת. כשראש הממשלה מתפטר או נפטר, הממשלה מתפטרת במלואה ונדרשת הקמת ממשלה חדשה.

ממלא מקום ראש הממשלה הוא תפקיד חוקי. הוא מנהל ישיבות כשהראש נמצא מחוץ למדינה או נבצר זמנית ממלא את תפקידו. כשאי-יכולת היא קבועה או נמשכת מעל 100 ימים, הממשלה נחשבת כמתפטרת.

תואר זה אינו מוזכר בחוק ולכן אין לו סמכויות סטטוטוריות מיוחדות. הוא תואר מכובד בלבד.

זהו תואר סמלי ללא סמכויות מיוחדות. אין הגבלה על מספר סגני ראש ממשלה.

השרים מנהלים את משרדי הממשלה ותחומי מדיניות כמו ביטחון, חינוך, כלכלה ובריאות. יש גם שרים ללא תיק, כלומר שרים שאינם עומדים בראש משרד ממשלתי אך הם חלק מהממשלה. שרים לא חייבים להיות חברי כנסת; הם יכולים להשתתף בדיונים בכנסת אך לא להצביע.

מספר השרים עלה מאז קום המדינה והיה נתון לשינויים. בעשורים ראשונים פעלו כ-15, 22 משרדים. בשנים האחרונות הגיע המספר לשיאים וב-2024 ישנם כ-31 משרדי ממשלה. החוק קבע בעבר מגבלות על מספר השרים, אך הן תוקנו והוסרו חלקית.

מספר הנשים כשרות נשאר נמוך ברוב השנים. לאחרונה נרשמו עליות משמעותיות במספר השרות בממשלות מסוימות.

שר יכול למנות סגן שר שיעבוד בעניינים שהוקצו לו. סגן שר חייב להיות חבר כנסת. כששר מסיים תפקיד, גם סגן השר שמונה לו מפסיק לכהן.

הממשלה עובדת דרך ועדות שרים קבועות וזמניות. בדיוני ועדות ביטחון נרשמות סטנוגרמות והקלטות שנשארות במזכירות הממשלה בלבד.

הנשיא מנהל את הליך ההטלה על חבר כנסת להרכבת ממשלה. לאחר הבחירות יש לפרסם את הממליץ תוך שבעה ימים, ולחברי הכנסת המיועד יש בדרך כלל 28 ימים להרכיב קואליציה. בתקופות מיוחדות יש חריגים ופעולות נוספות: כאשר המועמד הראשון נכשל, מועמדים נוספים יכולים לנסות, ועד קיום הליך שיביא לבחירות חדשות אם לא הוקמה ממשלה.

ממשלת מעבר ממשיכה לכהן אחרי פטירת ראש ממשלה, התפטרותו או לפני כינון ממשלה חדשה לאחר בחירות. בתקופה זו הממשלה מוגבלת בפעולותיה, אך רשאית למנות שרים זמניים במקרים מסוימים.

ממשלת חילופים כוללת הסכם שבו שני ראשי ממשלה יחליפו זה את זה בזמן מסוים. צורה זו שולבה בהסכמים פוליטיים בתקופות משבר.

מזכירות הממשלה מנהלת את הפרוטוקולים, מסייעת בארגון הישיבות, מפרסמת הודעות ומפקחת על ביצוע החלטות הממשלה. מזכיר הממשלה מכין את סדר היום ומשמש דובר הממשלה.

מקום מושבה הרשמי של הממשלה הוא קריית הממשלה בירושלים. מאז סוף שנות הארבעים הועברו מוסדות השלטון מתל אביב לירושלים, ועם השנים רוכזו חלק מהמשרדים בקריית הממשלה ובמגדלי הבירה.

יש משרדי ממשלה האחראים על תחומים שונים. מאז 1949 מספר המשרדים גדל בהדרגה, עם עלייה בולטת במאה ה-21. חוק יסוד: הממשלה מאפשר לאחד, לחלק, לבטל או להקים משרדים חדשים. חוקרים טוענים שריבוי משרדים מייקר את המערכת ומקשה על קבלת החלטות, ולכן הוצעו רפורמות לאיחוד משרדים.

הרכבים ספציפיים של ממשלות משתנים עם הקמת כל ממשלה חדשה. הממשלה כוללת שרים וסגני שרים בהתאם לחלוקה הקואליציונית ולחוק.

ממשלת ישראל מנהלת את המדינה. ראש הממשלה עומד בראשה. שרים עוזרים לו.

לפני הקמת המדינה ב-1948 הוקמה מנהלת העם. עם הכרזת העצמאות היא הפכה לממשלה זמנית. אחר כך נערכו בחירות והממשלה הפכה לקבועה.

יש תפקידים חשובים: ראש הממשלה, ממלא מקום (מחליף זמני), שרים וסגנים. יש גם מזכירות שמארגנת את הישיבות.

הוא המנהל הראשי של הממשלה. אם הוא עוזב, כל הממשלה מתפטרת.

שרים אחראים על תחומים כמו חינוך, בריאות וביטחון. יש שרים בלי משרד שנקראים "שרים ללא תיק". שרים לא תמיד חייבים להיות חברי כנסת.

לאחר הבחירות הנשיא בוחר מי ינסה להרכיב ממשלה. המיועד מקבל זמן להשיג רוב בכנסת. אם הוא מצליח, הכנסת מצביעה על אמון בממשלה.

אחרי התפטרות או מוות של ראש הממשלה פועלת ממשלת מעבר. זו ממשלה שמנהלת זמנית את העניינים.

כשהוסכם שיום אחד ראש ממשלה אחד יחליף את השני בזמן מסוים.

המזכירות כותבת פרוטוקולים ומכינה את סדרי היום. מזכיר הממשלה מסדר את הישיבות ומדבר עם העיתונות.

מקום מושבה הוא קריית הממשלה בירושלים. משרדים רבים פועלים שם.

יש הרבה משרדים שמטפלים בנושאים שונים. במשך השנים מספר המשרדים גדל. יש חילוקי דעות האם צריך פחות משרדים כדי לחסוך כסף ולעבוד טוב יותר.