גאיוס קיסר

גאיוס יוליוס קיסר ויפסניאנוס (20 לפנה"ס, 21 בפברואר 4) היה אציל רומאי מהשושלת היוליו-קלאודית.

הוא היה בנם של מרקוס ויפסניוס אגריפה, מצביא בכיר של אוגוסטוס, ושל בתו יוליה. בשנת 17 לפנה"ס אימץ אותו סבו אוגוסטוס יחד עם אחיו לוקיוס, במטרה לטפח אותם כיורשיו. גאיוס קיבל את הכינוי "נסיך הנעורים" (principes iuventutis), תואר כבוד שקיבל צעירים בולטים, ובשנת 5 לפנה"ס שימש כקונסול. קונסול הוא תפקיד פוליטי בכיר ברומא, דומה למנהיג רשמי של המדינה באותה תקופה.

בשנת 2 לפנה"ס נשלח המזרח כדי לטפל בסכסוך עם האימפריה הפרתית על השליטה בארמניה. אוגוסטוס רצה ששליחותו גם תציג את נכדו לשליטים המזרחיים כאדם שמיועד להיות יורש. גאיוס יצר יחסי ידידות עם חלק מהשליטים הפרתיים והעמיד על כס המלוכה הארמני מועמד פרו‑רומאי, אריובארזאנס השלישי. המהלך לא התקבל על ידי הסיעות הפרו‑פרתיות בארמניה.

כששב במזרח, בשנת 2 לספירה נפצע בפגישה עם מפקד פרתי. הפציעה שידעה חלחלה את רוחו; הוא ויתר על התארים וביקש להישאר כאזרח פרטי באסיה. אוגוסטוס לחץ שיחזור לרומא, אך גאיוס מת בשנת 4 בלימירה בליקיה. מותו אילץ את אוגוסטוס להביא בחזרה את טיבריוס מאזור הפרישה ולאמץ אותו כיורש.

גאיוס נישא לליווילה ב־1 לפנה"ס. היא הייתה בתם של דרוסוס ואנטוניה הצעירה. לזוג לא נולדו ילדים.

גאיוס יוליוס קיסר ויפסניאנוס (20 לפנה"ס, 4) היה נכד של הקיסר אוגוסטוס.

אוגוסטוס אימץ אותו בילדותו יחד עם אחיו. הוא נחשב ליורש אפשרי. יורש פירושו: מי שאמור להחליף את המנהיג בעתיד.

הוא קיבל תארים חשובים והיה קונסול. קונסול זה תפקיד מנהיג ברומא העתיקה.

בשנת 2 לפנה"ס נשלח למזרח כדי לעסוק בסכסוך על ארמניה. שם ניסה לעזור לשים על הכס אדם שתמך ברומא. בפגישה עם מקומיים הוא נפגע על ידי אדם. הפגיעה עייפה אותו והוא ויתר על התפקידים.

גאיוס מת בשנת 4 בעיר לימירה שבחוף. אחרי מותו אוגוסטוס בחר בטיבריוס כיורש.

הוא נישא לליווילה בשנת 1 לפנה"ס. להם לא היו ילדים.