גאלפסטרים 5 (Gulfstream V) הוא מטוס מנהלים סילוני מתקדם מתוצרת גאלפסטרים איירוספייס-ג'נרל דיינמיקס מארצות הברית. מספר מטוסים מדגם זה נרכשו על ידי חיל האוויר הישראלי ונכנסו לשירות ב-2005 תחת הכינוי "נחשון".
המטוס טס לראשונה ב-1995. בתצורת מושבים סטנדרטית הוא יכול לשאת כ-16 איש וטוס למרחק של עד כ-6,500 מיל (כ-12,038 ק"מ), דבר שהפך אותו לאחד ממטוסי המנהלים בעלי הטווח הארוך ביותר בעת כניסתו לשירות. "תא טייס" פירושו החלק בו יושבים הטייסים והכלים להם.
G500 היא גרסה בעלת טווח קצר יותר, שנכנסה לשירות ב-2003. המראה החיצוני ותא הטייס דומים לאלה של הדגם הארוך יותר. גרסה זו לא כוללת כברירת מחדל מערכת EVS (מערכת ראייה משופרת), מערכת ראייה משופרת היא מצלמת אינפרה-אדום שמציגה תמונה על תצוגה ועוזרת לנחות בתנאי ראות נמוכה. ל-G500 נפח דלק קטן יותר, וטווחה מוגבל לכ-5,800 מייל. מחיר מטוס חדש מסוג זה עמד על כ-45 מיליון דולר.
G550 היא שדרוג משנת 2003. הטווח הוגדל לכ-6,750 מייל (כ-12,501 ק"מ), בעיקר על ידי הפחתת הגרר, והדגם נהיה בין מטוסי המנהלים בעלי הטווח הארוך ביותר. תא הטייס כולל ארבע תצוגות מתוצרת האניוול וכולל את מערכת ה-EVS שציינתי, המאפשרת נחיתות בתנאי ראות לקויים. מחיר דגם חדש עמד על כ-62 מיליון דולר וזמני ההמתנה למסירה היו מעל שנה. מבחינה חיצונית, אחד השינויים הוא חלון נוסעים שביעי בצד השמאלי בדגם זה.
למוטסים אלה יש גרסה צבאית שנקראת C-37. חיל האוויר האמריקני מפעילם להעברת בכירים ומטלות של מחלקת ההגנה. משמר החופים האמריקני גם הפעיל אחד כדגם פיקוד וכינה אותו CG-01 במאי 2002.
בנובמבר 2001 נחתמה עסקה בין חברת אלתא לחברת גאלפסטרים לרכישת דגמי G500 ו-G550 ושדרוגם לפי דרישות חיל האוויר הישראלי. המטוס הראשון נחת בבסיס לוד ב-26 ביוני 2005. בחיל האוויר קיבל המטוס את הכינוי "נחשון". יש שלוש תצורות עיקריות: "נחשון שביט" (G-500) לאיסוף מודיעין אותות, כלומר לאיסוף אותות ונתונים אלקטרוניים; ו"נחשון עיטם" (G-550) כמטוס שליטה ובקרה, עליו מותקנת מערכת שנקראת "פלקון" לפיקוד ובקרה. המטוסים נקלטו בטייסת 122, ששינתה את שמה לטייסת הנחשון. ישראל רכשה בסך הכול חמישה מטוסים.
באפריל 2021 נקלט בטייסת 122 דגם G-550 בשם "נחשון אורון", המשמש לאיסוף מודיעין. ב-20 ביולי 2024 שימש מטוס זה כמטוס פיקוד ושליטה במבצע "יד ארוכה".
חיל האוויר האיטלקי מפעיל שני גאלפסטרים 5 בתצורה של התרעה אווירית (מטוסי התרעה אווירית הם מטוסים עם מכ"ם שמאתר איומים מרחוק), בתוצרת אלתא.
חיל האוויר של סינגפור מפעיל ארבעה גאלפסטרים 5 בתצורת התרעה אווירית, גם הם בעיבוד של אלתא.
הדגמים משתנים בנפח הדלק, בטווח ובמערכות תא הטייס. ה-G550 כולל שדרוגים שבאו לידי ביטוי בטווח ארוך יותר ובציוד ראייה משופר.
גאלפסטרים 5 הוא מטוס מנהלים חזק שמיוצר בארצות הברית. המטוס טס לראשונה ב-1995. הוא יכול לשאת כ-16 אנשים ולנסוע רחוק מאוד, כ-6,500 מייל.
חיל האוויר הישראלי קנה כמה מטוסים כאלה. הם נכנסו לשירות ב-2005 והם נקראים "נחשון".
G500 היא גרסה קצרה יותר. היא נושאת פחות דלק ולכן טסה פחות רחוק.
G550 היא גרסה משופרת. יש בה מצלמת אינפרה-אדום שנקראת "מערכת ראייה משופרת". המצלמה עוזרת לטייסים לראות לנחיתה כשיורד ערפל.
בצבא קוראים למטוס בגרסה הצבאית C-37. הוא משמש להעברת אישים חשובים ולעבודות פיקוד.
חברת אלתא שדרגה מטוסים אלה עבור חיל האוויר הישראלי. יש כמה תצורות: אחת אוספת אותות ונתונים (איסוף מודיעין אותות, כלומר מאזינה לאיתותים אלקטרוניים). אחרת משמשת לשליטה ובקרה, כלומר לתאם מטוסים ומשימות. לצה"ל יש חמש יחידות כאלה. בדגם G-550 שהתקבל באפריל 2021 קוראים לו "נחשון אורון".
איטליה וסינגפור מפעילות גם הן גאלפסטרים 5 בתצורת התרעה אווירית. זו תצורה עם מכ"ם שעוזר לראות רחוק בשמיים.
תגובות גולשים