גארי ברתיני

גַאָרִי בֶּרְתִינִי (Gary Bertini; 1 במאי 1927, 17 במרץ 2005) היה מוזיקאי, מנצח (אדם שמוביל תזמורת), מורה ומלחין ישראלי. זכה בפרס ישראל למוזיקה ב-1978.

נולד בשם שלמה גולרגנט ב-1927 בבריצ'בה שבבסרביה. אביו, קלמן אהרון (ק.א. ברתיני), היה משורר ופעיל ציוני; אמו ברתה הייתה רופאה. המשפחה עברה לסורוקה. בתקופת השואה גורש יחד עם יהודים אחרים למחנות טרנסניסטריה. נותק מהוריו והשתקם רק אחרי המלחמה. עלה לארץ בסוף 1946.

למד נגינה בכינור ובפסנתר. החל את לימודיו הקונסרבטוריון בתל אביב (קונסרבטוריון = בית ספר למוזיקה), ואחר כך למד במילאנו ובפריז. בין מוריו היו נדיה בולאנז'ה ואוליבייה מסיאן, עירבוב של השפעות מזרח-מערב.

בשובו לישראל ב-1955 הקים את מקהלת רינת. ב-1965 ייסד את האנסמבל הקאמרי הישראלי, שהפך לתזמורת הקאמרית הישראלית, וניהל אותה עד 1975. בשנים 1977, 1986 שימש כמנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית ירושלים.

לברתיני הייתה קריירה בינלאומית ענפה. ב-1959 ניצח לראשונה על הפילהרמונית של ניו יורק. בבריטניה ובאירופה כיהן כמנצח ראשי או אורח בכמה תזמורות ואופרות מובילות, למשל בתזמורת הסקוטית הלאומית ובאופרות בליה סקאלה ובמריאינסקי. ניהל במשך שנים את התזמורת של קלן ועבד גם בפרנקפורט. בשנותיו המאוחרות היה מנצח ראשי של תזמורת המטרופולין של טוקיו (1998, 2005). באופרה הישראלית עבד משנות ה-80 עד 2005 כיועץ ומנהל מוזיקלי.

לברתיני הייתה פעילות רחבה גם במחזות ובקולנוע: הלחין מוזיקה להצגות רבות וניצח על בכורות של יצירות ישראליות. הקליט בין היתר סדרת תקליטים מוכרת של סימפוניות מהלר, שזכתה לשבחים. בשנות ה-70 הנחה סדרת טלוויזיה שבה הדגים את תפקידה של המוזיקה בתיאטרון.

זכה בפרסי ערכה: פרס ישראל (1978), פרסי מבקרי המוזיקה באיטליה (1995 ו-1998) ופרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים (2000). נפטר ב-17 במרץ 2005 ונקבר בבית העלמין המשותף לכפר ויתקין, חופית ובית ינאי. ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

גארי ברתיני נולד ב-1927. שמו בשקט היה שלמה גולרגנט.

הוא גדל בבסרביה. בזמן מלחמת העולם השנייה הופרד מההורים. הם נפגשו שוב אחרי המלחמה. ב-1946 עלה לארץ.

למד לנגן בכינור ובפסנתר. קונסרבטוריון הוא בית ספר למוזיקה. הוא למד גם באיטליה ובצרפת.

הקים מקהלה ותזמורת קאמרית בישראל. תזמורת קאמרית היא תזמורת קטנה.
היה מנצח (מנצח = אדם שמוביל תזמורת) וניהל תזמורות גדולות. הוא עבד בתיאטראות ואופרות מסביב לעולם. אהב במיוחד את הסימפוניות של גוסטב מהלר.

הלך לעולמו ב-2005. פרס ישראל הוענק לו ב-1978. הארכיון שלו שמור בספרייה הלאומית.