גביהא בן פסיסא היה חכם יהודי בתקופת בית המקדש השני, בזמנו של שמעון הצדיק. בתלמוד הבבלי (אוסף הדיונים והאגדות של חכמי יهودה) מוזכר במספר סיפורים ובוויכוחים. במדרש בראשית רבה מופיע גם בשם "גביעה בן קוסם". לפי פירושים, כינו אותו כך כי היה גיבן, תכונה שהזכירו יריביו בוויכוחים.
על פי סדר הדורות, גביהא נמנה עם הכהנים בני אהרן. כלומר, הוא היה משבט הכהונה ושירת גם כשומר בבית המקדש, אחד משלושה מקומות שבהם שומרים הכהנים.
בתלמוד מופיעים מספר אגדות על גביהא, בעיקר סביב הוויכוחים שלו עם גויים על זכות היהודים בארץ ישראל, על הבית והמקדש, ועל אמונת תחיית המתים (הרעיון שאנשים יוקמו לחיים אחרי המוות). חכמים העריכו אותו על ייצוגו ועיקרי עמדותיו.
מתואר ויכוח בפני המלך אלכסנדר מוקדון, בעקבות תלונות של "בני אפריקיא" (שנתנו להם שיוך כנעני). גביהא ביקש רשות לייצג את היהודים ודן איתם בעזרת ראיות מן התורה בלבד. כשהמלך דרש תשובה, נתנו להם שלושה ימים למצוא הוכחות, אך הם לא מצאו תשובה ראויה. לפי הסיפור הם ברחו והשאירו את שדותיהם וכרמיהם, והויכוח נסתיים לטובת היהודים. במספר מקומות במקורות מסופר שגם טען כנגד טענות המצרים וכנגד טענות בני ישמעאל ובני קטורה לחלוקת הארץ.
התלמוד מציג דו־שיח בין גביהא לבין אדם שסירב לאמונה בתחיית המתים. גביהא דחה את הזלזול והגן על האמונה בהשבת החיים לאחר המוות.
במגילת תענית מסופר שאלכסנדר מוקדון עלה לירושלים ורצה להיכנס להר הבית. על כך הובאו התייחסויות ושאלות מצד גורמים שונים, והסיפור חלק מנקודות המגע בין אלכסנדר ליהודים באותו זמן.
גביהא בן פסיסא היה חכם יהודי בתקופת בית המקדש השני. בתלמוד הבבלי, שהוא ספר עם סיפורים של חכמים, מוזכרו כמה סיפורים עליו. לעתים קראו לו גם "גביעה" ואמרו שהיה לו גב קמור.
גביהא היה מבין הכהנים. כהנים זהו עם מי שעבד בבית המקדש. הוא שירת גם כשומר בבית המקדש.
מספרים שהוא דיבר וניהל ויכוחים מול קבוצות שאמרו שהארץ שלהם. הוא דרש להוכיח את הטענות בעזרת התורה. בסיפור מפורסם הוא דן לפני אלכסנדר גדול־המלך. האנשים שדרשו את הארץ לא מצאו תשובה ונסו, והשאירו את שדותיהם.
בתלמוד יש גם סיפור שבו גביהא דיבר עם מישהו שלא האמין שיקימו אנשים לחיים אחרי המוות. גביהא תמך ברעיון הזה והגן עליו.
מסופר שאלכסנדר רצה לעלות להר הבית בירושלים. על זה היו מחלוקות בין קבוצות שונות.
תגובות גולשים