גד בן-עמי צרפתי


גד בן-עמי צרפתי נולד ב-1916 בפיזה שבאיטליה. שמו המקורי היה ג'ורג'ו. אביו היה גנרל בצבא.

הוא גדל בפירנצה. כמתבגר התחבר ליהדות. למד מתמטיקה באוניברסיטה וקיבל תואר דוקטור ב-1937. אחר כך עבר ברית מילה. שירת כקצין תותחנים באיטליה.

ב-1939 הגיע לארץ ישראל באשרת תייר. נשאר ושינה את שמו לגד בן-עמי. ניסיונו לגור בקיבוץ לא הצליח. עבד כמדריך ושומר רכוב. במלחמת העצמאות עזר לתרגם ולהכין ספרי הדרכה לחיילים.

הוא היה נשוי לרחל ולזוג נולדו שלושה ילדים. רחל נהרגה בתאונת דרכים ב-1984 בזמן שהיו באוניברסיטה בחו"ל. אחר כך נישא שוב והתגרש.


החל ללמוד תלמוד ולשון עברית ב-1946 באוניברסיטה העברית. קיבל דוקטורט בלשון עברית ב-1963. לימד באוניברסיטת בר-אילן והיה ראש המחלקה משנת 1978 עד 1984.

הוא היה חבר באקדמיה ללשון העברית. קיבל את פרס ישראל ב-2000 על מחקריו בלשון.

מחקריו התרכזו בסמנטיקה (חקר משמעות המילים). פרסם ספרים חשובים על הנושא, כמו "סמנטיקה עברית" ו"העברית בראי הסמנטיקה". אסופת מאמריו יצאה בשם "כלשון עמי" ב-1997.