גוג'ראט

גוג'ראט היא המדינה המערבית ביותר של הודו. שטחה כ-196,204 קמ"ר, והיא גובלת במהאראשטרא, מדיה פרדש, ראג'סטן ופקיסטן. קו החוף שלה מתפרש על כ-1,600 ק"מ. האוכלוסייה עומדת על יותר מ-60 מיליון בני אדם. בגוג'ראט נמצאים שרידים חשובים מתרבות עמק האינדוס (ציוויליזציה עתיקה שפעלה לאורך נהר האינדוס), למשל לות'אל ודהולאווירה.

גוג'ראט היתה מרכז סחר בתקופת תרבות עמק האינדוס. בין 1000 ל-750 לפני הספירה היה סחר ימי עם מצרים, בחריין ושומר דרך המפרץ הפרסי. לאחר מכן שלטו באזור ישויות בודהיסטיות והינדואיות בולטות כמו האימפריה המאורית וממלכת גופטה.

במאה ה-8 הגיעו עד לגבול השושלת האומיית (בית של ח'ליפים מוסלמים), אך לא כבשו את כל השטח. במאה ה-13 הסולטאן של דלהי, עלאא אל-דין אלח'לג'י, פשט על ערי גוג'ראט ושילב את האזור בסולטנות דלהי. מאוחר יותר נוצרו קשרים ימי־סחר עם העולם הערבי והעות'מאני.

המסע של אבן בטוטה בתחילת המאה ה-14 שיבח את הארכיטקטורה המקומית. במאה ה-16 נכבש האזור זמנית על ידי הומאיון, וב-1572 הוא הוכנס לשלטון המוגול של אכבר. סוראט הפכה לנמל מרכזי, והמסחר התרחב.

בעידן התגליות התגבר הסחר עם אירופה. הפורטוגזים היו האירופאים הראשונים באזור, וחלק משטחיהם עברו לשלטון הודו רק ב-1961. חברת הודו המזרחית הבריטית החלה לפעול בסוראט כבר ב-1614. גוג'ראט היתה בין האזורים הראשונים שנכנסו להשפעה בריטית; לאחר מכן היו שינויים של שלטון בין מרתה ובריטים. גוג'ראט הוקמה מחדש עם עצמאות הודו ב-1947; בירתה הייתה אחמדאבאד עד 1970. בפברואר 2002 התרחשו עימותים אלימים בין הינדים ומוסלמים.

גוג'ראט גובלת בפקיסטן בצפון־מערב ובים הערבי בדרום־מערב. כשליש משטחה הוא חצי־אי שנקרא קטיאוואר (Kathiawar). יש שתי בליטות ימיות גדולות: מפרץ קומבי (Khambhat) ומפרץ קטש (Kutch). רוב השטח מישורי.

הגידולים העיקריים הם בוטנים, דוחן (דגן), כותנה, יוטה וקנה־סוכר. בסמוך למפרצים מייצרים מלח בישול. האזור פעיל בדיג, כולל דיג חסילונים (סוגי צדפות).

בגוג'ראט חלה עלייה במעשי שנאה ועימותים בין קבוצות דתיות בשנים האחרונות. בעיר אחמדאבאד יש קהילה יהודית קטנה של בני־ישראל, המונה כמה עשרות משפחות. אוכלוסיית אחמדאבאד כ-6 מיליון תושבים. ערים חשובות נוספות הן רג'קוט, בהבנגר וג'מנגר.

השפה העיקרית היא הגוג'ראטית, שמדוברת על ידי כ-59 מיליון איש. זו אחת השפות המדוברות בעולם. בנוסף מדוברים במדינה אנגלית, סינדהי, פנג'אבי, טמילית, קנדה, טלוגו, בנגלית, אוריה, מלאיאלאם ומראטהית.

לביטוי המחוקק (אספה מחוקקת) של גוג'ראט יש כ-182 חברים הנבחרים כל חמש שנים. השליטה בפועל מנוהלת על ידי השר הראשי, שהוא ראש המפלגה הגדולה או קואליצייה. עד שנות ה-90 של המאה ה-20 שלטה מפלגת הקונגרס; כיום מפלגת העם ההודית (BJP) דומיננטית, עם 156 מושבים.

המדינה מחולקת ל-33 מחוזות.

גוג'ראט היא מדינה במערב הודו. יש לה קו חוף ארוך של כ-1,600 ק"מ. בשטחה חיים יותר מ-60 מיליון אנשים.

לפני אלפי שנים חיו כאן חברות של תרבות עמק האינדוס. יש כאן אתרים עתיקים כמו לות'אל ודהולאווירה. אז הרחיקו סחר ימי עם מצרים ובחריין. לאורך השנים שלטו כאן אימפריות גדולות. האירופים הגיעו מאוחר יותר, והפורטוגזים היו הראשונים. אחרי שהודו קיבלה עצמאות ב-1947, גוג'ראט המשיכה להיות חלק מהמדינה. ב-2002 היו עימותים בין קבוצות דתיות.

חלק גדול מהמדינה מישורי. שליש משטחה הוא חצי־אי שנקרא קטיאוואר. יש כאן שני מפרצים גדולים, מפרץ קומבי ומפרץ קטש.

מגדלים כאן בוטנים, דוחן (דגן), כותנה וקנה־סוכר. ליד המפרצים מייצרים מלח. אנשים גם דגים במים הקרובים לחוף.

אחמדאבאד היא העיר הגדולה ביותר, עם כ-6 מיליון תושבים. יש קהילה יהודית קטנה בעיר. השפה העיקרית היא גוג'ראטית. גם מדברים בשפות נוספות כמו אנגלית ומראטהית.

בחירות נערכות להאיספה המחוקקת של גוג'ראט כל חמש שנים. יש בה כ-182 נציגים. מי שמנהיג את המדינה הוא השר הראשי. המפלגה החזקה כיום היא מפלגת העם ההודית.

גוג'ראט מחולקת ל-33 מחוזות.