גוסטב לנדאואר

גוסטב לנדאואר (1870, 1919) היה אנרכיסט יהודי-גרמני ומתרגם. הוא השתתף בהקמת רפובליקת הסובייטים בבוואריה באפריל 1919, ותורגם לגרמנית כתבי שייקספיר.

נולד בקרלסרוהה למשפחה של סוחר נעליים. למד פילוסופיה והיסטוריה בברלין, אך לא סיים ותמסר לעיתונות. נישא לראשונה ב-1892 למרגרטה לָאוּשְנֶר. בהמשך הכיר את הדוויג לחמן, שתרגמה לגרמנית, ועם אשתו תרגם יצירות של אוסקר ויילד ווולט ויטמן.

בשנות ה-90 של המאה ה-19 הובא לנדאואר לפעילות פוליטית כראש פלג אנרכיסטי בקבוצת "איגוד הסוציאליסטים העצמאיים" בברלין. הוא נעצר ב-1893 ונידון למאסר קצר. בין 1895 ל-1899 הוציא ירחון סוציאל-אנרכיסטי. בשנים 1909, 1915 ערך את העיתון Der Sozialist ופרסם בו מאמרים ותרגומים, עד שהעיתון נסגר עקב צנזורה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה סירב להירתם למאמץ המלחמתי. בתקופת המלחמה עבר עם משפחתו לקרומבך; אשתו הדוויג מתה ב-1918 מדלקת ריאות. לאחר המלחמה הוזמן על ידי קורט אייזנר לתמוך בהתארגנות בבוואריה, וב-7 באפריל 1919 הוכרזה רפובליקת הסובייטים. לנדאואר מונה לשר ההשכלה והרוח הציבורית. הוא ביטל את לימוד ההיסטוריה בבתי הספר, אך לאחר השתלטות קומוניסטים על הממשלה ב-16 באפריל פרש. בהפיכה של כוחות שמרניים במאי 1919 נעצר במינכן ונרצח בכלא שטאדלהיים ב-2 במאי 1919.

ב-1933 הורסים הנאצים את קברו מ-1925, ואילצו להעביר את שרידיו לקהילה היהודית. ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית בירושלים.

בצעירותו דחה לנדאואר את הדת התאיסטית וניסה רעיונות בודהיסטיים. ב-1903 תרגם חיבורים של מייסטר אקהרט והושפע מפנתאיזם (הרעיון שהאל נוכח בכל). בגיל צעיר עזב את הקהילה היהודית, אך מאז 1907 חידש יחס אישי ליהדותו בהשפעת מרטין בובר, ושילב רעיונות חסידיים במשנתו.

לנדאואר התנגד למרקסיזם ולגבי התפתחות הסוציאל-דמוקרטיה בגרמניה. הוא ראה בהן נטיות מיליטריסטיות ושוביניסטיות, וביקר את המפלגה באופן פומבי. מאסרים שפגש חיזקו את השפעתו בקרב אנרכיסטים ומהפכנים.

לנדאואר קרא להחליף שליטים וכנסיות בחברה מבוססת עזרה הדדית. הוא ראה בעושר קניין משותף וקידם רעיונות של שיתוף, משק עצמי וברית קהילות שיחליפו את המדינה ומנגנוני השלטון.

גוסטב לנדאואר (1870, 1919) היה יהודי-גרמני. הוא היה אנרכיסט. אנרכיסט אומר אדם שרוצה חברה בלי שליטים.

נולד בקרלסרוהה. למד בברלין אך עבד כעיתונאי. תרגם ספרים לגרמנית, ביניהם כתבים חשובים.

בצעירותו הצטרף לקבוצה של סוציאליסטים ועורר מחלוקות. הוא נכלא לזמן קצר בשנת 1893. בערים שונות פרסם ועבד בעיתון עד שהעיתון נסגר.

במלחמת העולם הראשונה סירב לקחת חלק בלהילחם. אחרי המלחמה הוא הצטרף למהפכה בבוואריה ב-1919. הוא מונה לשר החינוך. הוא ביטל את לימוד ההיסטוריה בבית הספר. לאחר שנגמרה הקימה, לכדו אותו חיילים ובשנת 1919 הוא נהרג בכלא.

הנאצים הרסו את קברו ב-1933. היום יש את ארכיונו בספרייה הלאומית בירושלים.

בצעירותו דחה את רעיון אל עליון. אחר כך קרא תרגומים של מייסטר אקהרט והתחיל לחשוב שהאל נמצא בכל דבר סביבנו. בגיל מאוחר יותר חזר להתקרב למוצאו היהודי ונהנה מדברי מרטין בובר.

הוא לא אהב את רעיונות מרקס והסוציאל-דמוקרטים. הוא רצה חברה שיתופית ושוויונית יותר.

לנדאואר חשב שצריך לבנות קהילות שעוזרות זו לזו. הוא רצה שאנשים ישתפו את העושר במקום שיש שליטים וממשלות.