גותית היא שפה נכחדת מהענף המזרחי של השפות הגרמאניות במשפחת ההודו‑אירופיות. היא דוברה על ידי הגותים באלף הראשון לספירה. ההטעמה בגותית הייתה על ההברה הראשונה במילה או בשורש, כמו בשאר השפות הגרמאניות. בתחילה נכתבה בגופן רוני, אלפבית עתיק. במאה הרביעית הומצא אלפבית גותי כדי לכתוב תרגום התנ"ך לשפה זו.
הגותית כוללת מגוון עיצורים (צלילים שלא הם תנועה). הטבלאות המקוריות מפרטות קבוצות שונות של עיצורים.
בגותית חמש תנועות קצרות ושבע תנועות ארוכות.
בגותית קיימות חמש יחסות (מקרים) להטיית שמות עצם. השפה מבחינה בשלושה מספרים: יחיד, זוגי ורבים. יש שלושה מינים דקדוקיים בשפה כאשר ההטיות בשורש משתנות לפי המין.
שמות תואר משתנים בהתאם לשם העצם שהם מתארים. ההטיות מחולקות לשתי קבוצות עיקריות.
בגזע זה אין תווית בלתי־מיודעת דומה ל‑a/an באנגלית. קיימת רק תווית יידוע הדומה ל‑the באנגלית. היידוע משתנה לפי מין ומספר. המילה המשמשת ליידוע זהה לצורת כינוי הרמז, ולכן היא יכולה גם לשמש כ"זה/זו" לפי ההקשר.
כינויי הקניין (כמו שלי/שלך) מוטים בדומה לשמות התואר.
פעלים מוטים לפי גוף (ראשון, שני, שלישי) ובין יחיד ורבים. בגותית יש שתי זמנים עיקריים: הווה ועבר. ההווה יכול לשמש גם לתיאור העתיד. צורות שונות מבטאות ציווי, משפט תיאורי או אפשרות/היפותזה.
לקביעת סביל בזמן עבר משתמשים בעזרי הפועל wisan (להיות) או wairþan (להפוך ל־), יחד עם צורת פועל המסמלת פעולה שהסתיימה (פרטיסיפל).
השפה כוללת צורות גוף ביחיד, בזוגי וברבים.
יש מספרים סתם (קרדינליים) ומספרים סידוריים.
גותית היא שפה שאנשים כבר לא מדברים. "נכחדה" אומרת שאף אחד לא מדבר בה היום. הגותים דיברו אותה לפני אלפי שנים.
בהתחלה כתבו בגותית באותיות רוניות. במאה הרביעית יצרו אלפבית גותי כדי לכתוב את התנ"ך בגותית.
לעיצורים קוראים צלילים שלא הם תנועה.
יש בגותית חמש תנועות קצרות ושבע ארוכות.
יש חמש יחסות (מקרים) לשמות עצם. יש גם שלושה מספרים: יחיד, זוגי ורבים.
יש שלושה מינים לשמות עצם.
התארים משתנים לפי השמות שהם מתארים.
לגוטית יש רק "ה" כמו באנגלית "the". אותה מילה יכולה גם mean "זה/זו".
לפעלים יש צורות לפי אדם וזמן. יש רק הווה ועבר. ההווה יכול גם לדבר על העתיד.
כדי לעשות סביל בעבר מוסיפים פעל עזר כמו wisan או wairþan עם צורת פעולה שעברה.
יש מספרים רגילים ומספרים שסודרים (כמו ראשון, שני).