גזענות

גזענות היא אמונה שקשר ישיר קובע בין מוצא של אדם לתכונות כמו אופי, כישורים או דרך התנהגות. היא שיפוט של אנשים לפי השתייכותם לקבוצה, ולא לפי ייחודו האישי. בדרך כלל גזענות כוללת גם אמונה בעליונות של קבוצה אחת על אחרת, ומשמשת להצדקת אפליה והעדפה.

במובן המקובל, גזענות היא יחס שלילי, שנאה או אפליה, מול אנשים בגלל צבע עורם או מוצאם. גזענות נחשבת להפרה של זכויות האדם והיא פסולה ברוב המדינות. חלוקת בני אדם ל"גזעים" נתפסת לעתים כבנייה חברתית, כלומר רעיון שנוצר בחברה ולא אמת ביולוגית. ההעדפה המתקנת, מדיניות שנועדה לתקן חוסר שוויון היסטורי על ידי מתן עדיפות זמנית לקבוצות מוחלשות, בדרך כלל לא נחשבת לגזענות, אם כי יש המתנגדים לה.

תאוריית הזהות החברתית, הסבר לפיו בני אדם מחלקים את העולם ל"אנחנו" ו"הם" כדי לשמור על דימוי חיובי לקבוצה שלהם. חלוקה כזו יוצרת העדפת קבוצת הפנים ויצירת סטיגמות שליליות כלפי קבוצות חוץ. סטיגמות הן רעיונות פשוטים ומכלילים על קבוצה.

תאוריית הצדקת המערכת, מסבירה שאנשים נוטים להצדיק את הסדר הקיים בחברה, גם אם הוא לא הוגן. זה מקל על קבלת אי־שוויון ומייצר תירוצים להתייחסות שלילית כלפי מיעוטים.

תאוריית השליטה החברתית, טוענת שהיררכיות חברתיות נשמרות בעזרת אידאולוגיות שמצדיקות פערים בין קבוצות.

האמונות הגזעניות המודרניות צמחו במאה ה-19. ספרו של ארתור דה גובינו משנת 1853 חילק את האנושות ל"גזעים" ודיבר על עליונות של מה שהוא כינה הגזע הארי. דוגמה קיצונית לגזענות מוסדית הייתה תורת הגזע של הנאצים בגרמניה, שהובילה לפגיעה קשה במיליוני יהודים וקבוצות אחרות. גם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה וניקיון גזעי בארצות אחרות משמשים כדוגמאות לגזענות ממוסדת. תנועות כמו ה-KKK מייצגות גזענות גם בעידן המודרני.

מחקר מבדיל בין גזענות גלויה, עמדות והתנהגויות מודעות, לגזענות סמויה, עמדות לא מודעות או מרומזות. גזענות סימבולית/מודרנית היא דחיית הגזענות הישנה יחד עם ביטוי עקיף של דעות קדומות, למשל התנגדות למדיניות שמסייעת למיעוטים. גזענות אברסיבית היא אמונה בשוויון לצד תחושת דחייה אישית כלפי מיעוטים; אנשים כאלה נוטים להימנע מהבעה פומבית של דעותיהם.

יסודה בתפיסה שמצפים פחות מבחינת מוסר או הישגים מאנשים בקבוצה מסוימת. זה יכול להתבטא גם ב"פטור" מכללים מוסריים כלפי קבוצה מסוימת.

גזענים ותנועות גזעניות משתמשים במנגנונים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים כדי לחזק אידאולוגיות של עליונות ולהשיג כוח והשפעה.

מחקר מאוניברסיטת בוסטון משנת 2023 מצא שנשים שחורות בארצות הברית שחוו גזענות חשופות בסיכון גבוה ב־26% למחלות לב וכלי דם. אירועי אפליה בתעסוקה, בדיור או בפגישות עם המשטרה הוכחו כמגבירים סיכון זה.

התנגדות לגזענות נשענת על רעיון זכויות האדם: לכל אדם מגיעים זכויות ושיפוט לפי תכונותיו האישיות. החשיבה הגזענית מאופיינת בשיבוש קוגניטיבי של הכללת תכונות לכלל הקבוצה והתעלמות מהמגוון האנושי. איסורים על אפליה גזעית מעוגנים באמנה הבינלאומית מ-1966 נגד כל צורות האפליה הגזעית.

גזענות היא לשפוט אנשים לפי צבע עור או מוצא שלהם. מוצא הוא המקום שממנו באו המשפחה שלהם. כך שופטים אנשים על פי הקבוצה שלהם, ולא לפי מי שהם באמת.

גזענות פוגעת באנשים. זה אומר להתנשא או להעדיף אנשים בגלל צבע עורם. זה לא הוגן. חוקות רבות אוסרות על כך.

במאה ה-19 התחילו אנשים לכתוב רעיונות על "גזעים". דוגמה רעה היא הנאצים בגרמניה. הם פגעו במיליונים יהודים ואחרים. גם בדרום אפריקה הייתה הפרדה בשם אפרטהייד. יש קבוצות היום שעדיין מפגינות גזענות.

אנשים מחלקים את העולם ל"אנחנו" ו"הם". זה מקל על המוח, אבל מוביל לסטיגמות. סטיגמה היא רעיון פשוט ולא נכון על קבוצה. חלק מהאנשים מנסים להצדיק את המצב כדי שלא לשנות אותו.

יש גזענות גלויה. זה כשמישהו אומר דברים רעים במפורש. יש גם גזענות סמויה. זו דעות רעות שבאות מתוך הרגל ולא תמיד מודעים להן. יש גם גזענות מודרנית שמביעה דעות בצורה עקיפה.

מחקר מצא שנשים שחורות בארה"ב שחוו גזענות מושפעות יותר מבחינת בריאות. הסיכון למחלות לב עלה ב-26% אצלן.

חוקים וזכויות אדם מגינים על אנשים. חשוב לראות כל אדם לפי מי שהוא. כך מונעים פגיעה ואי־צדק.