גזרת חפ\"ן (חסרי פ' הפועל נו\"ן) היא קבוצת פעלים בשפות שמיות. בגזרה זו האות נו\"ן של שורש הפועל לעיתים נופלת. שורש = שלוש אותיות שמרכיבות את הפועל.
הנו\"ן נופלת כי היא חסרת תנועה או מנוקדת בשווא נח (תו שמראה חוסר תנועה). התוצאה יכולה להיות הידמות מלאה והתלכדות עיצורים. מזהים זאת לעיתים על ידי הכפלת העיצור הבא או דגש חזק.
צורת המקור (שם הפועל) בדרך כלל שומרת את הנו\"ן, למשל לנסוע. בצורות אחרות הנו\"ן אכן נעלמת, כמו יִסַּע או בסימן הציווי סַע.
דוגמה בולטת היא שורש נ.צ.ל בבניין הפעיל: הִנְצִיל -> הִצְצִיל -> הִצִּיל.
הנה דפוסים עיקריים בהם הנו\"ן נופלת:
- בניין קל: עתיד יִסַּע, ציווי סַע.
- נפעל: עבר נִצַּל, הווה נִצָּל.
- הפעיל: עבר הִצִּיל, הווה מַצִּיל, עתיד יַצִּיל, ציווי הַצֵּל, מקור לְהַצִּיל.
- הופעל: עבר הֻצַּל, הווה מֻצָּל, עתיד יֻצַּל.
בבניינים הכבדים (פיעל, פועל, התפעל) הגזרה נוטה להראות את דרך השלמים, מפני שהנו\"ן בהם אינה מנוקדת בשווא נח.
התופעה קיימת גם באוגריתית העתיקה; לדוגמה טקסט UT 123 מצביע על היעלמות הנו\"ן ב'ידור'.
קיימים שורשים שבהם הנו\"ן לא נופלת. דוגמאות חשובות: נ.ש.מ. (לנשום) ונ.ח.ת. (לנחות).
גזרת חפ\"ן היא קבוצה של פעלים בשפות שמיות.
פה יש אות שנקראת נו\"ן. נו\"ן = האות נ.
לפעמים האות נעלמת בצורות של הפועל.
שורש = שלוש אותיות שמרכיבות את הפועל.
דוגמה: שם הפועל לנסוע שומר את הנו\"ן. בצורות אחרות אומרים יִסַּע או צַע.
עוד דוגמה: הִנְצִיל הפכה ל־הִצִּיל.
בחלק מהמקרים הנו\"ן נשאר ובחלק היא נופלת.
גם בשפה עתיקה בשם אוגרית ראו את זה.
יש מקרים שבהם הנו\"ן לא נופלת, למשל לנשום ולנחות.
תגובות גולשים