גִי דֶה שוֹלְיָאק נולד בסביבות 1300 באזור שוליאק בצרפת למשפחה צנועה. ילדותו כללה לימוד לטינית אצל כומר מקומי, ולאחר מכן המשיך ללמוד רפואה בטולוז, מונפלייה, בולוניה ופריז. הוסמך ברפואה בשנת 1325.
במהלך לימודיו דבק בהפרדה בין רפואה קלינית לבין מיסטיקה ואסטרולוגיה, ועניין אותו במיוחד חקר האנטומיה. בשנת 1340 קיבל האפיפיור קלמנס השישי היתר לבצע דיסקציות, כלומר פתיחת גופות לצורך לימוד רפואי. היתר זה הפך אותו לאחד החלוצים של דיסקציה בגופות אנושיות לשם מחקר.
סביב 1344 עבר לליון ועבד במנזר סן ז'וסט. ב-1348 הגיע לאביניון ושימש כרופא של האפיפיורים במקום. בזמן התפרצות המגפה שנקראה ה"מוות השחור" נדבק בחולים, חלה ושבה להבריא אחרי כשישה שבועות. במהלך המחלה תיעד את מה שראה ביומנו.
ב-1363 פרסם את חיבורו החשוב Chirurgica Magna ("כירורגיקה מאגנה"), שהתבסס על ניסיון קליני רחב. הספר תיאר טיפולים בפציעות ושברים, ניתוחי בקע וקטרקט (עכירות בעדשת העין), ושימוש בחומרים נרקוטיים בנשימה לצורך הרדמה ושיכוך כאב. הוא גם דן בתכונות האישיות והאתיקה שמנתח צריך להחזיק, ובקריטריונים לרווחת המטופל.
החיבור הפך לספר מפתח למנתחים ורופאים באירופה לתקופה של כ-300 שנים. גי דה שוליאק מת באביניון ב-1368, ונחשב עד היום לאחד מאבות הכירורגיה המודרנית בזכות ניסיונו, מחקריו וחיבורו המשפיע.
גי דה שוליאק היה רופא צרפתי במאה ה-14. הוא נולד באזור שוליאק בצרפת.
הוא למד רפואה בערים כמו טולוז ומונפלייה. הוא חיבב ללמוד על גוף האדם.
האפיפיור נתן רישיון לפתוח גופות וללמוד מהן. פתיחת גופות זו קוראים דיסקציה.
ב-1348 הוא עבד באביניון. שם פרצה המגפה שנקראה "המוות השחור". גי חלה בזמן הטיפול בחולים, והבריא אחרי שישה שבועות.
ב-1363 כתב ספר חשוב בשם Chirurgica Magna. בספר יש הוראות לטיפול בפציעות ושברים.
הוא גם כתב על ניתוחים של בקע וקטרקט. קטרקט זו עכירות בעין.
הספר שימש רופאים ומנתחים במשך מאות שנים. גי דה שוליאק מת באביניון ב-1368.
הוא נחשב לאחד מאבות הכירורגיה המודרנית.
תגובות גולשים