גיל היקום הוא הזמן שעבר מאז המפץ הגדול. המפץ הגדול הוא ההתחלה החמה והמהירה של היקום, שבה כל החומר והריק התחילו להתפשט. לפי מדידות מודרניות, הגיל מוערך בכ־13.77, 13.82 מיליארד שנה.
על פי תורת היחסות של איינשטיין, הזמן תלוי בנקודת המבט של הצופה. לכן מקובל להגדיר את "גיל היקום" כ"הזמן הארוך ביותר" שניתן למדוד מאז המפץ, כלומר הזמן שנמדד על ידי צופה שאינו מואץ ושדה הכבידה סביבו נמוך.
אנשים ותרבויות ניסו לאורך ההיסטוריה להעריך את גיל היקום. פירושים דתיים מסורתיים נתנו גיל קטן, למשל כמה אלפי שנים. מצד אחר היו פילוסופים כמו אריסטו שאמרו שהיקום נצחי.
חישובים קבליים מסוימים נתנו מספרים לא רגילים: פרשנות של רבי יצחק דמן עכו הובילה להערכה של כ־15.34 מיליארד שנים. הערכה זו קרובה יחסית לערכים המדעיים המודרניים.
במאות האחרונות של המאה ה־19 ניסו מדענים לחשב גיל כדור הארץ והיקום. לורד קלווין העריך כ־50, 150 מיליון שנים. חישובים אחרים נתנו סדרי גודל דומים. הם טענו דברים נכונים חלקית, אך לא ידעו על תהליכים חשובים כמו רדיואקטיביות והיתוך גרעיני.
בעשור האחרון של המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20, אדווין האבל מצא שהאור של גלקסיות רחוקות מוסט לאדום. זאת רמז שהיקום מתרחב, וכך נולדה רעיון המפץ הגדול. גיל היקום קשור לקצב התפשטותו, שנמדד על ידי קבוע האבל. קבוע זה מודד כמה מהר עצמים מתרחקים לפי המרחק שלהם.
שיטות מדידה השתפרו: כוכבי משתנים קפאידים (כוכבים שקצב הבהירות שלהם קבוע) שימשו למדידת מרחקים. תיקון של וולטר באד הוביל להגדלת ההערכות לגבי גיל היקום. גילוי קרינת הרקע הקוסמית בשנות ה־60 תמך מאוד בתיאוריית המפץ הגדול.
לוויין WMAP ב־2004 בנה מפה מדויקת של קרינת הרקע הקוסמית. על פיו נקבע גיל היקום כ־13.772 ± 0.059 מיליארד שנים. לוויין Planck של סוכנות החלל האירופית העריך ב־2013 את קבוע האבל כ־67.11 קילומטר בשנייה למיליון פרסק, והעריך את הגיל בכ־13.819 מיליארד שנים.
שיטות עצמאיות נוספות מביאות לתוצאה דומה של כ־14 מיליארד שנה. למשל התאמות של תהליכי יצירת אנרגיה בכוכבים והשוואת טמפרטורות שנמדדות היום לאלו שנשררו מוקדם מאוד ביקום. כל השיטות הללו מסכמות תמונה עקבית של יקום בן כ־13.8 מיליארד שנים.
גיל היקום הוא כמה זמן עבר מאז המפץ הגדול. המפץ הגדול הוא הרגע שבו היקום התחיל להתפשט. היום חושבים שהיקום בן כ־13.8 מיליארד שנים.
בזמנים קדומים אנשים חשבו על גיל העולם בדרכים שונות. כמה פרשנויות דתיות אמרו אלפי שנים. פילוסופים מסוימים אמרו שהיקום תמיד היה קיים.
חישוב קבלי אחד נתן כ־15.34 מיליארד שנים. זה קרוב לערכים שמדענים מוצאים היום.
מדענים במאה ה־19 חישבו זמן קטן מדי, כמו כמה מאות מיליוני שנים. הם לא ידעו על חימום פנימי של כדור הארץ, ולא על איך השמש מייצרת אנרגיה.
אדווין האבל גילה שהגלקסיות מתרחקות מאיתנו. זה הראה שהיקום מתפשט. מזה הבינו שהיה לו התחלה.
כוכבי קפאידיים הם כוכבים שבוהקים בקצב קבוע. בעזרתם מודדים מרחקים בחלל.
קרינת הרקע הקוסמית היא אור חלש שנותר מהמפץ הגדול. גילוי האור הזה חיזק את רעיון המפץ הגדול.
הלווין WMAP ב־2004 העריך את הגיל כ־13.772 מיליארד שנים. הלוויין Planck ב־2013 קיבל כ־13.819 מיליארד שנים.
עוד עובדה מעניינת: הכוכבים הראשונים נולדו כשלוש מאות עד מאה וחמישים מיליון שנים אחרי ההתחלה. כלומר הם נוצרו יחסית מוקדם.
תגובות גולשים