גילה אלמגור

גילה אלמגור-אגמון (נולדה ב-22 ביולי 1939) היא שחקנית, סופרת, תסריטאית וזמרת ישראלית. נולדה בפתח תקווה בשם גילה אלכסנדרוביץ. אביה נרצח כמה חודשים לפני שנולדה, ואמה סבלה ממחלת נפש. לאחר שגדלה בפנימייה עברה לתל אביב ולמדה משחק בסטודיו של תיאטרון הבימה.

בגיל 17 הופיעה לראשונה בהצגה בבימה. במהרה קיבלה תפקידים מרכזיים והחליפה שחקנית חולה בהצגה מצליחה. שיחקה בחלק מההצגות הבולטות של התקופה, ובהן "יומנה של אנה פרנק".

התמקצעה במשחק ותלמידה גם בניו יורק במכון לי סטרסברג, ששמו מוכר כשיטת משחק אמריקאית. חזרה לישראל והופיעה כשחקנית עצמאית בתיאטראות שונים. בקולנוע החלה ב-1960 והשתתפה בסרטים חשובים, בהם "חולות לוהטים", "סאלח שבתי" (1964) ו"ארבינקא" (1967). היא גילמה דמויות מגוונות והוצגה לעתים כ"מלכת הקולנוע הישראלי".

במהלך שנות השבעים המשיכה לשלב תיאטרון וקולנוע. בלט תפקידה כמרגלית ב"מלכת הכביש" (1971), בו השתתפה גם בכתיבת התסריט. שיחקה בעיבודים קולנועיים חשובים ונבחרה לתפקידים דרמטיים ומורכבים.

במשך העשור כתבה והציגה גם עבודה אוטוביוגרפית בשם "הקיץ של אביה". ההצגה הובילה לסרט מצליח שביתה בכתיבת התסריט ובהפקה. ההצגה והסרט זכו בפרסים בפסטיבלים בינלאומיים.

המשיכה לשחק בתיאטרון הבימה ובבתי תיאטרון נוספים. בקולנוע ובטלוויזיה גילמה דמויות כהות ורבת-פנים, והופיעה בסרטים ובסדרות שהביאו אותה לקהלים חדשים.

המשיכה להופיע בתיאטרון ובקולנוע. בין תפקידיה: סרטים ביניהם "מינכן" (2005) והשתתפות בסדרות טלוויזיה מצליחות, כמו "בטיפול".

שמרה פעילות תיאטרלית וקולנועית נרחבת. גילמה דמויות מרכזיות בהצגות ובסדרות, והופיעה במחזות ובסרטים עד לשנים האחרונות. משנת 2021 מנהלת את פסטיבל הצגות היחיד "תיאטרונטו".

אלמגור כתבה ספרים לילדים ונוער, וכן אוטוביוגרפיה (ספר על חיי הכותב עצמו). כמו כן קיימה מופעי שירה וקברט והקליטה שירים. היא נחשבת לאמנית רב-תחומית שפועלת בתיאטרון, בקולנוע, בטלוויזיה ובמוזיקה.

כתבה בין השאר את "הקיץ של אביה" (1986) ואת ההמשך "עץ הדומים תפוס" (1992). פרסמה גם ספרים לילדים ונוער, כמו "אלכס לרנר דפי ואני" (2002) ו"ערגה, ילדה מן החלומות" (2003). ב-2010 יצאה האוטוביוגרפיה שלה "כוכבים יש רק בשמיים".

הקליטה תקליטון ב-1967. הופיעה במופעי קברט וביצעה שירים מקוריים ומתורגמים. המשיכה להופיע גם בערבי שירה וסולו במועדונים ובפסטיבלים.

נישאה פעמיים: ב-1958 לאילי גורליצקי ולימים ליעקב אגמון, שהיה מנהל תיאטרון ומפיק. לזוג הייתה בת מאומצת, והיא גם גידלה ילד מנישואיו הקודמים של אגמון. אלמגור מתגוררת בתל אביב.

זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס אופיר, פרס כינור דוד ופרס ישראל לקולנוע (2004). סרטה/הצגתה האוטוביוגרפית זכתה בפרסים בפסטיבלים בינלאומיים.

מייסדת ופעילה בקרן המשאלות של גילה אלמגור (1993), שנועדה למלא משאלות של ילדים חולים. כיהנה במועצת עיריית תל אביב-יפו בשנים 1998, 2004. לאורך השנים השתתפה בפעילויות ציבוריות ולקחה חלק ביוזמות תרבות.

היא נודעת ביכולתה להיעשות דמות מרכזית על הבמה והמסך, בשורה של תפקידים דרמטיים וקומיים. מעל ל-60 סרטים והשתתפות בתיאטרון ובטלוויזיה העניקו לה מעמד בולט בתרבות הישראלית.

גילה אלמגור נולדה ב-1939. היא שחקנית, זמרת וסופרת ישראלית. שחקנית היא מי שמשחקת בהצגות ובסרטים.
אביה נהרג לפני שנולדה. אמה חלתה והיה קשה לגדול בבית. בילדותה למדה בפנימייה ועברה להתגורר בתל אביב כדי ללמוד משחק.

גילה שיחקה בהצגות רבות בתיאטרון. היא גם שיחקה ביותר מ-60 סרטים. בגלל זה קראו לה "מלכת הקולנוע הישראלי". היא הופיעה בתפקידים שונים, כמו אם, עובדת סוציאלית ואפילו דמויות שמאתגרות.

היא כתבה ספרים לילדים ונוער. בין הספרים: "הקיץ של אביה" ו"עץ הדומים תפוס". ספר אוטוביוגרפי שלה מספר על ילדותה.
היא גם שרה והקליטה שירים והופיעה במופעי שירה.

ב-1993 הקימה קרן שממלאת משאלות לילדים חולים. זהו ארגון שעוזר לילדים חולים להגשים חלומות.
נישאה פעמיים. יש לה בת מאומצת. היא גרה בתל אביב.

היא קיבלה פרסים על עבודתה באמנות. ילדים ונוער רבים מכירים אותה משירים, ספרים ותיאטרון.