גלגל המזלות הופיע לעתים קרובות על רצפות הפסיפס (תמונה מרוצפת מאבנים קטנות) של בתי כנסת עתיקים. נמצאו גלגלים כאלה בשישה בתי כנסת מרכזיים בישראל: חמת טבריה, ציפורי, בית אלפא, נערן, עוספיה (חוסיפה) וסוסיא. הם מתוארכים לתקופת המשנה והתלמוד.
ברוב הפסיפסים המוטיב חוזר: גלגל עם שנים עשר המזלות במעגל חיצוני, בתוך ריבוע. במרכז עומד הליוס, אל השמש. המזלות מסודרים לפי הסדר המקובל, בדרך כלל בכיוון השעון. בפינות הריבוע מצוירות דמויות נשים שמייצגות את עונות השנה.
זהו הגלגל הקדום ביותר. הפסיפס מתוארך לסוף המאה ה-3 או תחילת המאה ה-4. הציור מקצועי וריאליסטי, עם הצללות ותווי פנים. כאן תנועת המזלות היא נגד כיוון השעון. במרכז נראה הליוס במרכבתו. רבים מהמזלות מצוירים כדמויות אדם, כולל דלי, מאזניים, בתולה ואריה. בפינות מופיעות דמויות שמייצגות את תקופות השנה, עם סמלים כמו שיבולים ומגל.
בית הכנסת בציפורי מהמאה ה-5 מציג גלגל עשיר בפרטים. הבדל בולט: הליוס האנושי לא צויר במלואו; במקום זאת נמצאות השמש, הירח וכוכב. מרכבת הליוס נראית, אך הנהג הושמט. הסוסים מצוירים בצורה ריאליסטית והגלגל מופיע גם הוא נגד כיוון השעון. ליד כל מזל נרשם שמו בעברית.
בכמה פסיפסים מופיע הליוס כדמות יושבת במרכבת שמש. במקרים אחרים הושמט הגוף האנושי של הליוס אך נשארו מרכבתו, סוסיו והשמש. האמן לעיתים שילב פרספקטיבה קשה עקב צורת המעגל ומקום העבודה.
בפסיפסים מופיעים שנים עשר המזלות בצורות שונות: דמויות אדם, בעלי חיים וקנטאורים (חצי אדם חצי סוס). בחלק מהמקומות חלקים של מזלות נשמרו בלבד. במקרים רבים כתובות עבריות מסמנות את שמות המזלות והחודשים.
ארבע הנשים בפינות המייצגות את העונות מופיעות עם סמלים ברורים: פרחים ואשכולות ענבים לאביב ולסתיו, שיבולים ומגל לקיץ, גלימות כיסוי לחורף. לעתים שמות התקופות נרשמו ביוונית ובעברית.
בית הכנסת מהמאה ה-5 הציג גלגל שבו המרכז הושחת. שרדו חלקים ממספר מזלות ומראש אישה אחת המייצגת עונה, סביב חפצים כמו רימונים ומגל.
מתוארך למאה השישית. גלגל המזלות השתמר בשלמותו. הסגנון פחות ריאליסטי; הליוס והסוסים מצוירים באופן דינוּי וצהוב-חום. המזל של אחידות הדמויות והייצוגים כולל בתולה עם הילה ומאזניים כמעט חצויים.
בית הכנסת של נערן כלל פסיפס גדול. גם כאן באמצע נראה הליוס במרכבה. חלק גדול מהחיות הושחתו, אך שמות המזלות שרדו. כמה דמויות עונות השנה שרדו חלקית, כולל סמל הסתיו שנשמר.
בסוסיא מזג הבית השתנה ושופץ פעמים רבות. נראה שחלק מהפסיפס הוחלף במכוון, ואולי בגלל התנגדות מקומית להדגשת הליוס וגלגל המזלות.
בעין גדי לא מצאוה גלגל מלא. במקום זה יש שטיח עם רשימת שמות המזלות. ייתכן שהקהילה בחרה להמנע מדמויות אנושיות.
חוקרים הציעו כמה כיוונים להסבר: חלקם קושרים את גלגל המזלות ללוח העברי ולשילוב מחזור השמש והירח; אחרים רואים בו ביטוי של רעיון סדר קוסמי ועונות השנה. מיקום גלגל המזלות בין שטיחים עם סצנות מקראיות ופריטים מקודשים הוביל לפירושים של קשר בין הסדר הקוסמי לבין הבטחה וגאולה.
נוכחות הליוס במרכז הגלגל עוררה ויכוח מחקרי על יחס היהודים כלפי דמויות אליליות. יש חוקרים שסבורים שהנוכחות מעידה על קיום אמונות אליליות בקרב חלק מהקהילות. אחרים טוענים שהציורים היו דקורטיביים בלבד ולא שימשו לעבודה זרה. המחלוקת משקפת מגוון השקפות ושינויים חברתיים באותן תקופות.
גלגל המזלות הוא ציור גדול על רצפת הפסיפס. פסיפס זה הוא תמונה שעשויה מאבנים קטנות. גלגל כזה נמצא בשישה בתי כנסת ישנים בישראל.
במרכז עומד הליוס, אל השמש. סביבו נמצאים שנים עשר המזלות. המזלות הם סימנים שמחלקים את השנה.
בפינות הריבוע יש ארבע נשים. כל אחת מייצגת עונה. הן מחזיקות סמלים כמו פרחים, שיבולים או פירות.
- חמת טבריה: הגלגל העתיק ביותר. הציורים מאוד מפורטים.
- ציפורי: גלגל עשיר בו השמש והירח מצוירים, אך לא תמיד הדמות של הליוס.
- בית אלפא: גלגל ששמרו אותו בשלמות, עם ציור לא ריאליסטי של הסוסים והליוס.
חוקרים חושבים שהגלגל מסמל את הסדר בטבע ובעונות השנה. אולי גם קשור ללוח השנה ולחגים. יש ויכוח אם הדמויות היו רק לקישוט או משהו אחר.
גלגלי המזלות בפסיפסי בתי הכנסת מראים איך אנשים עתיקים שעניינו מזלות, שמש ועונות השנה. לפעמים הם ציורים מאוד אומנותיים. לפעמים הקהילות בחרו לצייר רק שמות המזלות בלי דמויות.
תגובות גולשים