גליום (Gallium), סמל Ga ומספר אטומי 31, הוא יסוד הכימי ששימושו העיקרי הוא במוליכים למחצה מורכבים. "מוליך למחצה" הוא חומר שמאפשר זרימת חשמל באופן מבוקר ולכן חשוב באלקטרוניקה.
גליום הוא מתכת כסופה שניתכת בטמפרטורה של 29.9°C, קרובה לטמפרטורת החדר. כמו במים, גליום מוגדל בנפחו כשהוא מתמצק, ולכן צפיפות הגליום במצב מוצק נמוכה מזו בנוזל. הוא בעל לחץ אדים נמוך יחסית, דיאמגנטי, ויכול לחודר לסריגי מתכות אחרות ולגרום להחלדה או לשבירתן.
במצב סטנדרטי לגליום מבנה גבישי אורתורומבי (הנקרא פאזה α). קיימות גם פאזות גבישיות נוספות (β, γ, δ, ε) שהן יציבות או מטא-סטביליות תחת תנאים שונים.
היישום המרכזי של גליום הוא בתרכובות מוליכים למחצה כגון גליום ארסניד (GaAs) וגליום ניטריד (GaN). תרכובות אלה משמשות במעגלים בתדרי מיקרוגלים, במעגלי מיתוג מהיר, בגלאים אופטי‑חשמליים, בלייזרים, ב‑LED ובתאים סולאריים יעילים. GaN נפוץ במיוחד ב‑LED בכחול ובלייזרים כחולים.
סגסוגות של גליום, כמו אינדיום‑גליום‑ארסניד (InGaAs), נחקרות לצרכים של טרנזיסטורי MOSFET בגלל ניידות אלקטרונים גבוהה. אתגר חשוב הוא "פסיבציה", טיפול בממשק בין המוליך למחצה למבודד כדי למנוע מלכודות מטען. גישה אחת היא שיקוע שכבות דקות של אלומינה בשיטת ALD (שיטה לשיקוע שכבות דקות).
גליום משמש גם כמעין מלהט (דופר) בחומרים אחרים. למשל, בגורמניום הוא פועל כאקספטור (תורם חור להולכה).
סטטיסטית, במאה ה‑21 מוליכים למחצה היוו חלק גדול מצריכת הגליום (כ‑98% בארצות הברית בשנת 2007), אם כי קיימים שימושים משניים נוספים.
מנדלייב חזה את קיומו של יסוד דומה וקרא לו "אקא‑אלומיניום". ב־1875 זיהה וקילף גליום להקוק דה בואסבו־דראן (Lecoq de Boisbaudran) מתוך ספקטרום של דגימת אבץ והפיק אותו מתכתית באמצעות אלקטרוליזה של Ga(OH)3. השם גליום נובע מהמילה הלטינית Gallia, אזור הגאלים (כיום צרפת ואיזורים סמוכים). יש שהציעו הקשר מצחיק לשמו של המגלה עצמו (Le coq פירושו "תרנגול", ובלטינית gallus).
גליום לא נמצא כיסוד טהור בטבע. הוא מופיע בכמויות קטנות במינרלים כגון בוקסיט, גרמניט ובפחם. שירות גאולוגי העריך ריכוזים של כ‑50 חלקים למיליון בבוקסיט. אפר פחם עשוי להכיל כמויות זעירות של גליום.
היסוד עצמו אינו ידוע כרעיל, אך תרכובותיו יכולות להיות מסוכנות. חשיפה אקוטית לחלק מהתרכובות עלולה לגרום לגירוי גרון, קושי נשימה וכאב בחזה. תרכובות מסוימות, כדוגמת גליום ארסניד, רעילות בעיקר בגלל נוכחות הארסן.
גליום (Ga) הוא יסוד כימי. נקודת ההיתוך שלו היא כ‑29.9°C. זה אומר שהוא נמס בטמפרטורה קרובה לחדר.
גליום הוא מתכת כסופה. כשהוא מתקשה הוא מתרחב קצת, כמו מים שמקפאים. לכן לא שומרים אותו בכלי זכוכית. הוא לא נדיף כמו מתכות אחרות.
גליום חשוב ביותר במוליכים למחצה. "מוליך למחצה" זה חומר שעוזר למחשבים ולמכשירים לעבוד. גליום נמצא ב‑LED, בלייזרים ובתאים סולאריים. חלק גדול מהגליום מיועד לאלקטרוניקה.
ב־1875 גילה להקוק דה בואסבו‑דראן את הגליום. שמו מגיע מהמילה הלטינית Gallia, שהיא המקום של צרפת היום.
גליום לא מגיע טהור מהטבע. הוא נמצא בכמויות קטנות בבוקסיט בפחם ובמינרלים אחרים.
היסוד עצמו אינו ידוע כרעיל. אבל חלק מתרכובותיו יכולות להזיק. למשל תרכובות שמכילות ארסן מסוכנות. יש לנהוג בזהירות בעבודה עם החומרים האלה.
תגובות גולשים