גלילאו (Galileo) היא גשושית של נאס"א לחקר צדק וירחיו. היא נקראה על שם גלילאו גליליי. הגשושית שוגרה ב־18 באוקטובר 1989 מסיפון מעבורת החלל אטלנטיס והגיעה לצדק ב־7 בדצמבר 1995, אחרי מסע של למעלה משש שנים. כדי להגיע למהירות הדרושה השתמשה גלילאו בסיוע כבידה (מניפולציה של מסלולים סביב כוכבים, שנקראת "מקללת כבידתית") של נוגה וכדור הארץ.
השיגור נדחה אחרי אסון הצ'לנג'ר ותוכנית השיגור שונתה. בדרך לצדק חקרה גלילאו את האסטרואידים גספרה ואידה, וגילתה לראשונה ירח של אסטרואיד, דקטיל (Dactyl). ב־1994 צפתה גם בהתנגשויות שביט שומייקר-לוי 9 בתוך האטמוספירה של צדק.
הגשושית נבנתה במעבדת JPL והאנטנות והמנועים הופקו בשותפויות בינלאומיות. בעת השיגור המערכת המשולבת של הגשושית וטיל ההאצה שקלה כ־2,564 ק"ג. המבנה כלל חלק מסתחרר ליציבות, וחלק יציב שבו היו המצלמות ומכשירי הניווט.
מערכות המחשב היו פשוטות לפי תקני היום; המעבד המרכזי היה מדגם RCA 1802 במהירות 1.6 מגה־הרץ, אותו מעבד ששימש במשימות רבות משנות ה־70.
הבעיה המשמעותית הייתה שלא נפתחה אנטנת השידור בעלת השבח הגבוה, והיא אמורה הייתה לשלוח נתונים בקצב גדול. עקב כך השתמשו באנטנה חלשה יותר, והצוות העלה תוכנה חדשה לגשושית לדחוס נתונים. אחרי עדכונים אלה התקבל קצב שידור גדול יותר, והוא הציל את המשימה.
גלילאו העבירה כ־14,000 תמונות. היא גילתה פעילות געשית רחבה על הירח איו, שפע הרי געש וזריקות לבה. התמונות של אירופה הראו שככל הנראה יש שם שכבת קרח שמעליה נמצא אוקיינוס נוזלי מתחת לפני השטח. ממצאים אלה עוררו דיון מדעי לגבי אפשרות לחיים בסביבה תת־קרחית.
חצי שנה לפני ההגעה לצדק שחררה גלילאו לווין/גשושית קטנה במשקל כ־339 ק"ג שנכנס לאטמוספירה של צדק ושלח במשך שעה מידע לגבי הרכב האוויר, הרוחות והקרינה.
הגשושית שינתה את ההבנה של מערכת צדק וירחיו וסיפקה נתונים רבים על ירחים חדשים, על השביט ששימייקר-לוי ועל אסטרואידים.
במהלך מעבר ליד כדור הארץ ב־1990 ביצעה גלילאו ניסוי שבדק האם אפשר לזהות סימנים של חיים מרחוק. הניסוי זיהה תבניות שאופייניות לצמחים ופוטוסינתזה ולשינויים כימיים באטמוספירה, ויש שמכנים זאת "קריטריון סייגן" למציאת חיים.
ב־29 באוקטובר 1991 חלפה גלילאו על פני גספרה במרחק כ־1,600 ק"מ. צולמו תמונות ומדידות כימיות שהראו גוף לא סדיר מלא מכתשים.
ב־28 באוגוסט 1993 התקרבה גלילאו לאידה ומצאה את דקטיל, ירח קטן בקוטר כ־1.4 ק"מ. זה היה גילוי הירח הראשון של אסטרואיד.
המשימה הייתה מתוכננת לשנתיים, אך היא הורחבה. גלילאו המשיכה לחקור את המערכת עד שהושבתה חלקית בגלל נזקי קרינה. ב־17 בינואר 2002 הושבתו המצלמות בגלל פגיעת קרינה. לאחר כ־14 שנות פעילות הוחלט ב־21 בספטמבר 2003 לשגר את הגשושית לתוך האטמוספירה של צדק במהירות כ־50 ק"מ לשנייה, משימה מבוקרת שנועדה למנוע זיהום של ירחי צדק כמו אירופה.
גלילאו היא גשושית של נאס"א ששלחו לחקור את כוכב הלכת צדק. השיגור היה ב־18 באוקטובר 1989. היא הגיעה לצדק ב־7 בדצמבר 1995.
בדרכה השתמשה גלילאו בסיוע כבידה (דחיפה משימוש בכוכבים) כדי להאיץ. היא חקרה גם שני אסטרואידים וקיבלה תמונות רבות.
הגשושית נבנתה במעבדה אמריקאית. בזמן השיגור היא שקללה כ־2,564 ק"ג. היו לה מצלמות ומכשירים למדידות.
האנטנה הגדולה לא נפתחה. בגלל זה שלטו על הגשושית באנטנה חלשה. אנשי המשימה העבירו תוכנה חדשה כדי לדחוס תמונות. כך הצליחו לשלוח הרבה תמונות למרות הבעיה.
גלילאו שלחה כ־14,000 תמונות. היא גילתה הרי געש פועלים על הירח איו. תמונות מאירופה הראו קרח שעליו יתכן אוקיינוס נוזלי למטה. זה עשה מדענים סקרנים לגבי חיים.
הגשושית שחררה גם גשושית קטנה במשקל כ־339 ק"ג. הלוויין הקטן נכנס לאטמוספירת צדק ושלח מידע במשך שעה.
גלילאו חלפה ליד האסטרואיד גספרה ב־1991. ב־1993 חלפה ליד האסטרואיד אידה וגילתה את דקטיל, ירח קטן של אידה.
ב־21 בספטמבר 2003 שיגרו את גלילאו לתוך צדק במכוון. עשו זאת כדי לא לזהם את הירחים של צדק, ובעיקר את אירופה.
תגובות גולשים