גלישת מצוקים

''גלישת מצוקים'' (מכונה גם ''סנפלינג'') היא טכניקה לירידה ממקומות גבוהים בעזרת חבלים. הרעיון הבסיסי הוא להמיר אנרגיה פוטנציאלית (הפרש גובה) לאנרגיית חום בעזרת חיכוך, שנוצר כאשר החבל עובר דרך מכשיר מיוחד. הגולש יושב על רתמה, חגורה ארוגה מנותנת תמיכה, ומחובר למכשיר החיכוך בעזרת טבעת.

השם ''סנפלינג'' נובע משיבוש של המונח snap link (שם של טבעת, קרבינה). השיבוש הקל של ה-k ל-g הפך ל''סנפלינג'', שמוזר בעברית כמו שם פעולה.

הטכניקה נולדה כדי לרדת ממסלולי טיפוס הרים וסלע. בתחילה השתמשו בחבלים מסיבים טבעיים שהצמיגות שלהם (חיכוך) אפשרה לשלוט בירידה. כשהחבלים החדשים מסיבים סינתטיים הופיעו, הם היו דקים ועם פחות חיכוך. לכן פותחו אמצעי חיכוך ייעודיים.
אמצעי החיכוך הראשונים השיתפו את העיקרון של החלקת החבל על גוף מתכתי. אחר כך הומצאה ''שמינית'', טבעת בצורת הספרה 8, שהפכה ליעילה יותר. בעשרות השנים האחרונות פותחו עוד מכשירים שמגבירים חיכוך בדרכים שונות, למשל על ידי כיפוף חד של החבל או צביטה.

גלישת מצוקים משמשת בשני תחומים עיקריים: גלישת קניונים וטיפוס. בקניונים גולשים במורד נחלים, והגלישה מאפשרת להגיע למקומות שאחרת לא היו נגישים. בטיפוס משתמשים בגלישה כדי לרדת ממסלול, בשעת חירום או כשאין נתיב אחר.

בפעילויות תיירותיות מקובל להשתמש במערכת כפולה: שני חבלים, חבל גלישה וחבל אבטחה, שתי עגינות ושני אנשים (גולש ומאבטח). שיטה זו בטוחה ודורשת פחות ניסיון, אך היא מסורבלת וארוכה. החבל הגלישה הוא החבל שעליו גולש יורד, וחבל האבטחה מחובר למאבטח כדי לעצור או להאט את הגולש במקרה הצורך.

בעבודות גובה משתמשים גם הם בשתי חבלים הקשורים לעגינה הנדסית. העובד יושב על כיסא מיוחד כדי להקל על לחץ הרתמה, והכל מחובר בצורה מאובטחת. גלישה כזו היא בדרך כלל באבטחה עצמית.

בטיפוס וקניונינג מקובל להעביר את החבל דרך העגינה כך ששני קצותיו יישלשלו למטה. כך אפשר לגלוש בשני קצוות ולמשוך את החבל לאחר מכן. שיטה זו נקראת ''גולש אחרון''.

במערנות (גלישה לתוך מערות) בדרך כלל משתמשים בחבל יחיד. שיטה זו נקראת SRT, Single Rope Technique, והיא כוללת גלישה, טיפוס, הרמת ציוד וחילוץ על אותו חבל.

בישראל יש כמה אתרי סנפלינג מוכרים, ובעקבות כך אלפי גולשים מגיעים אליהם מדי שנה. חלק מהאתרים משמשים גם לטיולים ולפעילויות תיירותיות, וחלקם מקשרים למקומות שאי אפשר להגיע אליהם בלי גלישה.

גלישת מצוקים נקראת גם סנפלינג. זו דרך לרדת ממקומות גבוהים עם חבל.

המילה ''סנפלינג'' הגיעה משיבוש של snap link. זהו שם של טבעת שמשתמשים בה בגלישה.

פעם השתמשו בחבלים עבים מעץ או סיבים טבעיים. הם גרמו לחיכוך, עצירה בעזרת חיכוך. כשעשו חבלים חדשים דקים יותר, המציאו מכשירים כדי להגדיל את החיכוך.
אחד המכשירים נקרא ''שמינית'' בגלל שהוא בצורת הספרה 8.

יש גלישה בקניונים. זה לרדת במורד נחלים. יש גלישה בשביל מטפסים שיורדים מהרים.

לעתים משתמשים בשני חבלים: חבל גלישה וחבל אבטחה. מאבטח מחזיק בחבל האבטחה. כך זה בטוח יותר.

עובדים משתמשים בחבל וכיסא מיוחד. הציוד מחוברים בטוח כדי לא לעוף.

לפעמים מרוקנים את החבל מהחלק העליון רק אחרי שכולם גולשים. קוראים לזה ''גולש אחרון''.

במערות משתמשים בחבל אחד בלבד. קוראים לזה SRT, וזה כולל גם טיפוס בחבל.

בישראל יש כמה אתרים שאנשים מגיעים אליהם לשם גלישה. הרבה אנשים מבקרים בהם כל שנה.