גמל

גמל (שם מדעי: Camelus) הוא יונק מכפיל-פרסה, כלומר בעל שתי פרסות בכל רגל. הוא מותאם במיוחד לחיים במדבר. נקבת הגמל נקראת נאקה (הא' האחרונה אינה נהגית) וגמל צעיר נקרא בכּר. הגמל ידוע גם כ"ספינת המדבר".

כיום יש שני מינים בסוג, ושניהם מבויתים. הם יכולים להתרבות זה עם זה, וצאצא כזה נקרא גמל כלאיים. בעבר חיו מינים נוספים של גמלים שהכחדו בתקופות גאולוגיות מוקדמות.

גופו של הגמל מותאם למדבר: רגליו גבוהות כדי להתרחק מהחול החם, ופרוותו מספקת בידוד. בין השערות כלוא אוויר שמבודד ומשמר חום או קור. על גופו יש דבשת, הגיבנת שבה מאוחסן שומן. הדבשת מבודדת את הגוף גם בחום וגם בקור.

גובה הגמל כ-2 מטרים ואורכו עד כ־3 מטרים. צווארו הארוך עוזר לו לראות מרחקים ולחפש מים. משקלו יכול להגיע עד כ־650 ק"ג. לקיבה שלו יש ארבעה מדורים, כמו אצל פרות וכבשים. הגמל מבצע הגירה, הוא מאחסן צמחים סיביים בקיבה ואז מחזיר אותם ללעיסה שנייה כדי לעכלם היטב.

הגמל פעיל בבוקר ובערב ונח בשעות החמות. כפות רגליו רחבות, לכן הוא יכול ללכת על חול. כשהוא בצמא הוא מייצר שתן מרוכז וגללים יבשים, וחוסך במים. הוא מסוגל להחזיק מעמד עד כשבועיים בלי לשתות. כשיש מים הוא שותה כמות גדולה מהר מאוד.
תאי הדם האדומים של הגמל סגלגלים ולא עגולים. צורה זו ועמידותם עוזרות לדם לזרום גם במצבי יובש ולסבול שינויי המליחות אחרי שתייה מרובה.
לגמל ריסים ארוכים שמגנים על עיניו מסופות חול. טמפרטורת גופו יכולה לעלות מממוצע של כ־39°C עד כ־42°C ביום חם, ולרדת עד כ־36°C בלילה קר.
בנוסף יש לו שכבת קרטין על הברכיים ובמרכז החזה, שמגנה מהחום כשהוא נח על החול.
הגמל הדו-דבשתי מותאם גם למקומות קרים ויכול לאכול שלג.

הנאקה ממליטה בכר אחרי הריון של כשנה. בדרך כלל היא יכולה להמליט שוב רק לאחר שנה נוספת, כלומר מרווח מינימלי בין המלטות הוא שנתיים. רוב ההריונות מסתיימים בעובר אחד.

הגמל יכול לחיות כ־40 שנים.

מקורם של הגמלים באמריקה הצפונית, והם הגיעו לאסיה דרך ברינגיה. בני אדם בייתו אותם והפיצו. נראה כי גמלים חד־דבשיים בויתו באזור סומליה או דרום ערב לפני כ־3,000 לפני הספירה, וגמלים דו־דבשיים בויתו במרכז אסיה כ־2,500 לפני הספירה.

הגמל מוזכר בתנ"ך כ־50 פעמים. הוא נטען כמשא וכאמצעי תחבורה לנסיעות ארוכות. במסורת מצוין שגם חלב נאקות נצרך בתקופות מוקדמות, אך ההלכה קובעת שהגמל אינו כשר לאכילה. לכן גם חלבו נחשב אסור לפי פרשנות המקובלת.

ממצאים של עצמות גמלים קדומות באזור המסופוטמי נחשבים לרוב לגמלים פראיים ולא למבויתים. מחקר מודרני מציע כי רק שנים רבות אחרי עלילות האבות הגיעו לגזרת הקאנן גמלים מבויתים, אולי יחד עם מביאי פלישה כמו פרעה שישק.

גמל הוא חיה גדולה שמסוגלת לחיות במדבר. יש לו שתי פרסות בכל רגל. נקבה של גמל נקראת נאקה. תינוק גמל נקרא בכר.

יש היום שני סוגים של גמלים והם מבויתים. לעיתים הם יכולים להתרבות זה עם זה.

לגמל רגליים ארוכות וגבוהות. כך הוא מרוחק מהחול הלוהט. יש לו פרווה שמבודדת. על גבו יש גיבנת (דבשת) שבה הוא שומר שומן.

הגמל יכול להחזיק מעמד בלי מים כשבועיים. כשהוא צמא הוא שותה הרבה בבת אחת. כפות רגליו רחבות ולכן הוא לא טובע בחול. יש לו ריסים ארוכים שמגינים עליו מסופות חול.
לגמל קיבה מיוחדת עם ארבע תאים. הוא אוכל צמחים קשים ומעלה אותם כדי ללעוס שוב.
דם הגמל שונה: תאי הדם שלו סגלגלים וזה עוזר לו להסתדר בלי הרבה מים.

נאקה ממליטה אחרי כ־שנה. בדרך כלל היא ממליטה פעם בכל שנתיים. גמלים יכולים לחיות כ־40 שנים.

הגמלים הגיעו לאסיה ממקום אחר בעולם. בני אדם בייתו אותם לפני אלפי שנים כדי להשתמש בהם לנסיעות ולשאת משאות.

הגמל מוזכר בסיפורי התנ"ך שוב ושוב. אנשים השתמשו בו לנסיעות ארוכות ולנשיאת סחורות. לפי ההלכה היהודית, הגמל אינו כשר לאכילה.