גמלה

גמלה היא תגמול שמשולם לאדם או לזכאים בשמו, בדרך כלל על עבודה, על שירות שנתן או על פגיעה שעבר. הגמלה יכולה להיות בעין, כלומר מתן שירותים או מצרכים במקום כסף, או בתשלום כספי. היא ניתנת כמענק חד־פעמי או באופן תקופתי, בדרך כלל פנסיה שמשולמת בחודש.

החובה החוקית לספק גמלה בעין קיימת כדי להבטיח שנזקקים יקבלו טיפול ושיקום בלי לשלם מראש. לדוגמה, לנפגעי תאונות עבודה ניתנת גמלה בעין כדי שיקבלו טיפול רפואי ושיקום נחוצים; אחרת מי שיש לו הכנסה נמוכה עלול לוותר על הטיפול.

הגמלה השכיחה ביותר היא פנסיית זיקנה, שמשולמת לאחר פרישה מעבודה. גיל הפרישה משתנה בין מדינות ובין סוגי עבודה; בישראל גיל הפרישה של גברים גבוה יותר מזה של נשים, וגיל הפרישה בקרב חיילים קבועים שונה ממקומות אחרים. רעיון הפנסיות המודרניות הונהג בגרמניה בסוף המאה ה־19 על ידי אוטו פון ביסמרק, שקבע גיל פרישה 65.

יש גם גמלאות נכות, למשכורת חלופית או כפיצוי למי שנפגע ועמד בזכאות. גמלאות כאלה מגיעות משירותים של ביטוח לאומי או מביטוח פנסיוני. נהוג להבחין בין פנסיה צוברת, שמשולמת מכספים שנצברו על ידי העובד, לבין פנסיה תקציבית, שממומנת מתקציב המדינה או על ידי המעביד.

בית המשפט העליון קבע ב־2011 שארגון עובדים יכול לייצג גמלאים מול המעביד, ואף לשבות עבורם, כדי לשפר את זכויותיהם. בנוסף, המוסד לביטוח לאומי משלם גם גמלאות שמחליפות שכר לתקופות קצרות, כאשר הפגיעה ביכולת ההשתכרות היא זמנית.

גמלה היא כסף או שירות שמקבל אדם כשהוא זכאי. בעין פירושו שירותים או מצרכים במקום כסף. פנסיה היא כסף חודשי שאנשים מקבלים אחרי שהם פורשים מעבודה.

גמלה יכולה להיות פרס אחד או תשלום כל חודש. כשמישהו נפגע בעבודה, הוא יכול לקבל שירותים רפואיים בלי לשלם מראש. זה עוזר לאנשים שלא יכולים להרשות לעצמם לשלם.

יש גם גמלת נכות. נכות היא פגיעה שמקשה על עבודה. גמלה כזו מחליפה חלק מהמשכורת או פוצצת על הפגיעה. הביטוח הלאומי והביטוחים הפנסיוניים משלמים גמלאות כאלה.

יש שני סוגי פנסיה עיקריים: פנסיה צוברת, כסף שמשולם מכספים שנצברו במשך השנים, ופנסיה תקציבית, שמשולמת מתקציב המדינה. בתי משפט קבעו שאיגודי עובדים יכולים לעזור לגמלאים להגן על הזכויות שלהם.

המוסד לביטוח לאומי גם משלם גמלאות קצרות כשמישהו לא יכול לעבוד לזמן קצר.