גן עדן

גן עדן ביהדות, בנצרות ובאסלאם הוא גן שניטע על־ידי אלוהים. שם חיו אדם וחוה לפני חטא עץ הדעת.

על פי המקרא, אלוהים הניח את האדם בגן עדן. חוה נבראה מצלעו של אדם. בגן היו עצים רבים, ובמרכזם עץ הדעת טוב ורע ועץ החיים. לאִדם צוּוה שלא לאכול מפרי עץ הדעת, כי אם יאכל ימות. הנחש, המתואר כערמומי, פיתה את חוה לאכול מהפרי. לאחר שאכלו, נפקחו עיניהם של אדם וחוה. הם ראו שהם עירומים ותפרו עלים לכסות עצמם. בעונש על החטא קולל הנחש, פוריות האדמה נפגעה ואדם נידון לעבודה קשה, וחוה לחוות כאבי לידה. על פי המסורות גם גירשו אותם מן הגן כדי למנוע מהם לאכול מעץ החיים.

שם הגן נגזר מהמקום שנקרא "עדן". במקרא מוזכר נהר שהתפצל לארבעה נהרות. שניים מהם מקושרים בבירור לפרת ולחידקל (היום באזור מסופוטמיה). זהות הגיחון והפישון אינה ודאית. חוקרים הציעו זיהויים שונים, כולל נהרות באפריקה ובמסופוטמיה. קיימות תאוריות שמדברות על נהרות שהתייבשו או על מיקומים שונים סביב ארץ ישראל.

בסיפורים מסופוטמיים מופיעה דילמּון, ארץ פורייה ללא מחלה. במיתוס הזה אלים יוצרים צמחים ומופיע מוטיב הריפוי והמוות. באפוס גלגמש ישנו צמח החיים שאותו נחש גונב. תרבויות אחרות, כמו מצרים, יוון וקלטים, מכירות מקומות דומים של חיי נצח או שדות מאושרים.

בהמשך התפתח רעיון שגן עדן הוא מקום שאליו מגיעים צדיקים אחרי המוות. ביהדות ובנצרות מדברים לעתים על תענוגות רוחניים. באסלאם מדגישים גם תענוגות גשמיים. במסורת האסלאמית הדרך לגן העדן כוללת מעבר על גשר אל־סיראט.

יש מסורות הרואות בגן מקום ארצי, בדרך כלל במזרח. חלק מהמפרשים, כמו הרמב"ם, ראו את סיפור גן העדן כמצב של שלמות אנושית ולא כמקום פיזי. אחרים, ביניהם הרמב"ן, תיארו מיקום ארצי אפשרי.

חלק מהמסורות רואות בבית המקדש בירושלים שיקוף של גן העדן. בקודש הקודשים עץ החיים והכרובים מזכירים את ההגנה על דרך עץ החיים בגן.

מסורות נוספות קוראות את סיפור גן עדן כמשל על אובדן תום ושלמות בגלל חטא, בייחוד גאווה. רעיון זה חשוב בקבלה ובמסורת הנוצרית, והוא עורר יצירות אמנות וספרות רבות.

גן עדן הוא גן שאלהים נטע. שם חיו אדם וחוה לפני צאתם מהגן.

בגן היו שני עצים חשובים: עץ הדעת ועץ החיים. עץ הדעת העניק ידע על טוב ורע. אלוהים אמר לא לאכול מפרי עץ הדעת. הנחש שכנע את חוה לאכול. חוה נתנה גם לאדם לאכול. אז הם ראו שהם עירומים והרגישו מבוכה. בגלל זה אלוהים העניש אותם: הם יצאו מהגן. הנחש נענש גם הוא.

בסיפור מוזכרים ארבעה נהרות שיצאו מן הגן. לא יודעים בדיוק היכן היה הגן. חוקרים הציעו מקומות שונים, כמו מסופוטמיה ואפריקה.

במיתוסים אחרים יש רעיון של ארץ יפה בלי מחלות. בסיפור של גלגמש היה צמח מיוחד ששמר על החיים, ונחש לקח אותו.

בתרבותות מאמינים שצדיקים מגיעים לגן העדן אחרי המוות. דתות שונות מדברות על הדברים שנמצאים שם.

יש מי שמאמין שגן עדן היה מקום אמיתי על הארץ. אחרים אומרים שזה סיפוּר שמלמד על אושר שאיבד האדם בגלל טעות שלו.