גנריך יגודה

גנריך גריגורייביץ' יגודה (1891, 1938) היה פוליטיקאי יהודי וסגן מפקד של המשטרה החשאית הסובייטית. שמו המקורי היה חנוך גרשביץ' יגודה. משפחתו עברה לניז'ני נובגורוד כשהיה ילד. בנעוריו עזר להדפיס עיתון בולשביקי ונכנס לפעילות מהפכנית.

ב-1912 נעצר ונשלח לגלות. לאחר חנינה חזר לסנט פטרבורג, עבד כפועל, וגויס לצבא במלחמת העולם הראשונה. אחרי מהפכת אוקטובר ב-1917 התקדם בארגוני הביטחון הפנימיים. הצ'קה (המשטרה החשאית הראשונה אחרי המהפכה) הייתה קודמתה של ה-GPU ושל ה-NKVD. יגודה התקדם בתפקידים אלה וב-1923 הפך לסגן של פליקס דזרז'ינסקי. אחרי מותו של דזרז'ינסקי וייסוד התפקידים החדשים, יגודה שלט בפועל על המשטרה החשאית בסוף שנות ה-20.

ב-10 ביולי 1934 מונה לשר הפנים ולקומיסר העממי לענייני פנים. כמפקד ה-NKVD (המשטרה החשאית והארגון שאחראי על ביטחון פנים) הוא יישם מדיניות קולקטיביזציה שנחלה הרס רחב. הוא ניהל את מערך הגליות והמחנות, והיה אחראי לשליחת אסירים לעבודות כפייה בפרויקטים כמו חפירת תעלת הים הלבן, בלומורקנאל. לפי הטקסט המקורי, יגודה היה אחראי למותם של לפחות 10 מיליון בני-אדם.

יגודה נודע בהתמכרותו להימורים, ובתחביבים יוצאי דופן. הוא למד רוקחות וצבר ידע על רעלים. במפקדת ה-NKVD בלוביאנקה הקים מעבדה לרעלים. לפי המקורות, השתמשו ברעלים לטיהורים פוליטיים, והתמחותו הייתה הרעלה איטית ולא מורגשת. יש הטוענים שהוא היה מעורב ברצח של מנז'ינסקי, מפקדו, ובחלק מההתנקשות בסרגיי קירוב בלנינגרד.

יגודה פיקח על החקירות שהובילו למשפט מוסקבה הראשון. במשפט זה הוצאו להורג מנהיגים כמו גריגורי זינובייב ולב קמנייב באוגוסט 1936. בספטמבר 1936 הוחלף יגודה בניקולאי יז'וב. במרץ 1937 נעצר והואשם בבגידה ובקשירת קשר נגד הממשלה. במשפט הראווה של ה"עשרים ואחד" במרץ 1938 הוא הורשע והוצא להורג זמן קצר לאחר מכן.

יגודה היה נשוי לאידה אוורבך, אחייניתו של יעקב סברדלוב. להם נולד בן אחד, גארי. אשתו ובנו נעצרו בשנת 1937. אידה נידונה למוות והוצאה להורג ב-1938. גארי גדל בבית יתומים ושם משפחתו שונה לאוורבך, כדי למחוק זכר לאביו. בשנות ה-90 עלה גארי אוורבך/יגודה לישראל ונפטר שם ב-2003.

גנריך יגודה נולד ב-1891 במשפחה יהודית. כשהיה צעיר עזר להפיץ עיתונות שחלפה על החוק. הוא נעצר ונשלח למחנה, ושוחרר מאוחר יותר.

לאחר מהפכת 1917 הצטרף למשטרה החשאית של המדינה. המשטרה הזאת שמה השתנה עם השנים: הצ'קה הייתה הראשונה, אחר כך ה-GPU ולבסוף ה-NKVD. יגודה טיפס במדרגות ההיררכיות והפך למנהיג ה-NKVD בין 1934 ל-1936. ה-NKVD שלח אנשים למחנות עבודה שנקראו גולאג. אנשים רבים מתו שם. לפי המקור, לפחות 10 מיליון אנשים מתו בתקופה הזו.

יגודה למד רוקחות והקים מעבדה של רעלים בבניין המשטרה בלוביאנקה. אומרים שהוא השתמש ברעלים כדי להרוג אנשים. הוא גם פיקח על משפטים שבהם גזרו עונשי מוות על פוליטיקאים אחרים.

ב-1936 הוחלף יגודה. בשנת 1937 הוא נעצר והאשימו אותו בבגידה. במרץ 1938 הוא נשפט והוצא להורג.

יגודה היה נשוי לאידה אוורבך. להם נולד בן בשם גארי. בשנות ה-30 אשתו ובנו נעצרו. האישה הוצאה להורג ב-1938. גארי גדל בבית יתומים. בשנות ה-90 עלה לארץ ישראל. הוא נפטר ב-2003.