יוסיף סטלין

יוסף סטלין (1878, 1953) היה מנהיג סובייטי ממוצא גאורגי. נבחר למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית ב-1922. לאחר מות לנין חיזק בהדרגה את שליטתו והנהיג את ברית המועצות עד מותו.

נולד בגורי שבגאורגיה בשם ג'וגאשווילי. משפחתו הייתה ענייה, אביו היה סנדלר אלכוהוליסט. בילדותו למד בסמינר רוחני, פעל בקבוצות צעירים ונקלט בפעילות מהפכנית.

נשא פעמיים והיה לו שלושה ילדים בולטים: יאקוב, וסילי וסבטלנה. יאקוב נפל בשבי במלחמת העולם השנייה ונפטר בשבי הגרמני. סבטלנה היגרה לארצות הברית אחרי המלחמה.

הצטרף לפעילות בולשביקית בסוף המאה ה-19. שימש בשם בדוי "קובה" ואז הפך ל"סטלין" (איש הפלדה). נעצר והוגלה לסיביר כמה פעמים, וברח כדי להמשיך בפעילות.

ב-1917 אחרי המהפכות נטל חלק בעיתון הבולשביקי ובתפקידי ממשל. ב-1922 מונה למזכיר הכללי, תפקיד שבו הרכיב רשת כוח שהקנתה לו השפעה עצומה.

לאחר מותו של לנין התפתח מאבק בין מנהיגים בולשביקיים. עד סוף שנות ה-20 דחק את יריביו החוצה וביסס שלטון יחיד. בעתיד הוא הנהיג מדיניות של "סוציאליזם בארץ אחת" ודיכא אופוזיציה.

בסוף שנות ה-20 ביטל את מדיניות ה"נא"פ" והוביל קולקטיביזציה כפויה, איחוד משקים חקלאיים לחוות גדולות של מדינה. הקולקטיביזציה והחומש (תוכניות חומש לתיעוש) התקיימו ביד קשה. הן קידמו תעשייה כבדה, אבל גם גרמו לירידה בתנאי החיים ולרעב נרחב במקומות מסוימים, במיוחד בשנים 1932, 1933.

בשנות ה-30 ערך סטלין טיהורים נרחבים בתוך המפלגה, בצבא ובחברה. הפעולה התבצעה באמצעות משטרה חשאית (שכונתה צ'קה, נ.ק.ו.ד., ק.ג.ב. בשלבים שונים). רבים נעצרו, הוגלו או הוצאו להורג במשפטי ראווה. הטיהורים פגעו גם בפקודתו של הצבא.

בשנות ה-30 ניסה ראשית להתנגד לנאציזם, אבל ב-1939 חתם על הסכם אי-התקפה עם גרמניה (ריבנטרופ, מולוטוב). ההסכם כלל סיכות חלוקה של מזרח אירופה. ב-1939 נכנס הצבא האדום לפולין ממזרח.

ב-1941 גרמניה פלשה לברית המועצות. בתחילה כשל הצבא הסובייטי, אך באחרת, תחת הנהגתו של סטלין, התאושש והפך למכה משמעותית לגרמנים. הניצחונות במלחמה כללו בין השאר את התקפה שהתחילה להתהפך בקרב סטלינגרד ובקרב קורסק. ברית המועצות קיבלה סיוע מחבר העמים בעלות הברית.

ברית המועצות הפכה לאחת משתי מעצמות-העל. סטלין השפיע על מדינות מזרח אירופה וביסס בהם משטרים קומוניסטיים. הטרור הפנימי נמשך במידה מסוימת והמדינה ערכה ניסוי גרעיני ראשון ב-1949.

במרץ 1953 סטלין מת משבץ. הועברה לו הלויה ממלכתית גדולה. בהמשך, ב-1961, במאמץ של יורשו חרושצ'וב, הוצא גופתו ממאוזוליאום לנקבר בחומת הקרמלין בעקבות קמפיין הדה-סטליניזציה.

מדיניותו גרמה למיליוני קורבנות דרך טיהורים, רעב והגליות. הערכות קורבנות שונות, יש אומדים גבוהים מאוד, ואחרים מציעים מספרים פחות גבוהים. ההיסטוריה רואה בו מנהיג בעל הישגים בתיעוש ובניצחון במלחמה, וכאדם שספג וביצע דיכוי אלים.

מדיניותו כלפי יהודים משתנה. בתקופת המלחמה הוענק מקלט להרבה פליטים יהודים שהגיעו לאזורים הסובייטיים. בשנות ה-30 הוקם המחוז היהודי האוטונומי בירביג'ן בכוונה למשוך יהודים לאזור מרוחק. לאחר המלחמה היו מסעות אנטישמיים במוסדות ובאקדמיה, לרבות "פרשת הרופאים" ופעולות דיכוי נגזרות. בתחילת שנות ה-50 תמכה ברית המועצות בהחלטות שאפשרו הקמת מדינת ישראל ועזרה דיפלומטית ופוליטית.

התקיים פולחן אישיות חזק. האמנות והמדע נשלטו על ידי קווים אידאולוגיים שהכתיב הקול הפוליטי. דוגמה מפורסמת היא תמיכה במדעי-חווה לפי ליסנקו, שהגבילה מחקרים במדעי החיים ופגעה בהתפתחות המדעית.

סטלין זכה ועיטר עצמו במגוון מדליות ועיטורים רשמיים.

מורשתו מורכבת: הוא הוביל תיעוש וניצחון במלחמה, אך גם הטיל טרור ופגע במיליונים.

יוסף סטלין נולד בגאורגיה ב-1878 ומת ב-1953. הוא היה המנהיג של ברית המועצות.

הוא גדל במשפחה ענייה. בילדותו למד בכנסייה והצטרף לפעילות מהפכנית.

היו לו כמה ילדים, בין היתר יאקוב, וסילי וסבטלנה.

הוא הפך לפעיל פוליטי, נעצר והוגלה מספר פעמים. לבסוף מונה למזכיר הכללי ב-1922.

סטלין רצה להפוך את החקלאות ל"חוות גדולות של המדינה". זה נקרא קולקטיביזציה. הקולקטיביזציה גרמה לרעב קשה בחלק מהמקומות.

סטלין הוציא אנשים שהיו נגדו להוגלה או לכלא במחנות עבודה. מחנות אלה נקראו גולאג. זה היה דבר קשה והרבה סבלו.

בשנת 1939 חתם על הסכם אי-התקפה עם גרמניה. ב-1941 גרמניה פלשה לברית המועצות. בתחילה היו הפסדים גדולים. אחר כך הצליח הצבא הסובייטי להפסיק את המתקפה ולהביס חלק מהכוחות הנאצים.

ברית המועצות הפכה לכוח גדול. סטלין השפיע על מדינות מזרח אירופה.

בזמן המלחמה קיבלו יהודים רבים מקלט בברית המועצות. אחרי המלחמה היו תקופות של רדיפה ואנטישמיות מטעם המדינה. סטלין גם תמך בהקמת מדינת ישראל בתחילת דרכה באופן פוליטי.

המדינה שלטה בתרבות ובמדע. חוקרים ואמנים שלא הלכו לפי הקו היו חשופים לצרות.

סטלין מת ב-1953. אחרי מותו חלק מהמנהיגים דיברו נגד המעשיו.

סיכום קצר: סטלין קידם תיעוש וניצח במלחמה. אבל גם הנהיג דיכוי שנגרם בו סבל רב.