גנתון

גִּנְּתוֹן הוא מושב עובדים במועצה אזורית חבל מודיעין, סמוך ללוד ולמושב בן שמן. במושב כ־750 תושבים והוא משתרע על כ־2,200 דונם. המושב יושב לצד כביש 40, דרומית לכביש 1 וצפונית לכביש 443.

השם גנתון נלקח מרשימת משפחות הכהנים העתיקה. הוא גם דומה לשם אתר ארכיאולוגי סמוך, ג'ינדאס, שמקורה בתקופות הצלבנים והממלוכים.

מייסדי המושב נפגשו לראשונה במאי 1949 בכפר דיר טריף (היום בית עריף). רובם היו עולים מבולגריה. למושב הוקצו כ־2,500 דונם ותוכנן שתושבים יעבדו גם בתעשיית האבן בגלל מחצבות באזור.

בקבוצת המייסדים היו גם מספר קומוניסטים. הם סירבו להצטרף להסתדרות, ולכן לא קיבלו סיוע מהארגונים הרשמיים. בסוף 1949 התעורר קונפליקט על רצונם להעביר את הקומוניסטים ליישוב אחר. בתחילת 1950 הם קיימו שביתת רעב בת שש ימים; הוסכם שהחברים יכריעו ושהשוהים יקבלו משק עזר במקום משק חברי. בתחילת 1951 נטען שההסכם לא קוים והקומוניסטים דרשו זכות חברות מלאה.

ב־1950 התגוררו במושב כ־92 משפחות. ב־1951 רוב החברים עברו להתיישבות קבע בגינתון, בעוד קומוניסטים שסירבו להצהיר תמיכה בציונות נשארו בבית עריף. לקבוצה הראשונה הצטרפו עולים גם מהונגריה, רומניה, צפון אפריקה ופרס.

בשנת 1960 המושב נקלע למשבר כלכלי בגלל חובות והכנסות חקלאיות נמוכות. הסוכנות היהודית ציינה שכ־20 משקים לא עסקו בחקלאות והיו נטל. הוכנה תוכנית הבראה שכללה הוצאת 24 משפחות "לא יצרניות".

המושב מחולק לשני חלקים. נכון ל־2025 מרבית התושבים אינם עוסקים בחקלאות ועובדים מחוץ למושב במקצועות חופשיים. יש בו מבני ציבור כמו בית קהילה, מזכירות, גני ילדים, קן נוער (תנועת נוער), בית כנסת, צרכניה, מרפאה, דואר, מועדון מבוגרים ומתקני ספורט.

ביוני 1997 קנה הקבלן דוד אפל, באמצעות חברת "מגדלי הזוהר", 1,400 דונם ממושב גנתון תמורת 24.5 מיליון דולר. העסקה בוצעה בלי אישור מינהל מקרקעי ישראל (רשות המדינה לנכסי קרקע) ובהפרת חוזה החכירה. כל אחד מ־80 בעלי הנחלות קיבל כ־300 אלף דולר במזומן.

המינהל דרש לבטל או לשנות את ההסכם; כשהאגודה התעלמה הוטלו סנקציות על חברי המושב. בתחילת 1998 שר הפנים המליץ לצרף את השטח לעיר לוד, למרות חוות דעת של ועדת חקירה שהביעה הסתייגות.

אפל לחץ על מקבלי החלטות, פגש גורמים במינהל ודרש קבלת ההצעה. הוועדה המחוזית דחתה תוכניות בנייה כי הן פגעו בשטחים הפתוחים ובתכנון תחבורה אזורי.

בספטמבר 2003 הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד אפל וחברת מגדלי הזוהר, שייחס להם שוחד ומרמה, כולל בעסקת גנתון. בהמשך הוגשו כתבי אישום נוספים הקשורים לעסקה נגד אנשי ציבור ומתווכים. באפריל 2010 הורשע דוד אפל במתן שוחד.

לפני כן התגבשה גם פרשת החזרי מע"מ: שוקי משעול, שהיה ממונה מע"מ באזור תל אביב, סרב לאשר החזר מס לחברה בשל אי־חוקיות העסקה. ההחלטה הוסרה ממנו ומאשרים אחרים נתנו את ההחזר. בהמשך שוקי משעול פוטר מעבודתו.

גינתון הוא מושב כפרי קרוב לעיר לוד. חיים בו כ־750 אנשים על שטח של כ־2,200 דונם. מושב זה ליד כבישים חשובים באזור.

השם גנתון מגיע משם משפחה של כוהנים ישנים. יש במקום עתיקות ששמו דומה, ג'ינדאס.

המייסדים הגיעו במאי 1949 ונקראו עולים, רובם מבולגריה. ליישוב קיבלו קרקע לעבוד בה. תושבים עבדו גם באתרים של אבן קרובה.

בתחילת הדרך היו גם חברים קומוניסטים. הם סירבו להצטרף לארגון עובדים מקומי וזה יצר כאוס ומחלוקות. הם ערכו שביתת רעב וכללי ההתיישבות שינו קצת את מעמדם.

בשנות החמישים והשישים הגיעו עולים ממדינות נוספות. בשנות ה־60 המושב התמודד עם חובות. נעשתה תוכנית שחררה משפחות שבלא עסקי חקלאות.

כיום רוב התושבים עובדים מחוץ למושב. יש בו גני ילדים, בית כנסת, מרפאה, דואר ומגרשי משחקים.

ב־1997 קנה איש עסקים בשם דוד אפל קרקעות של המושב תמורת הרבה כסף. העסקה נעשתה בלי אישור מהרשויות. אחרי זה התחילו חקירות ותביעות משפטיות.

אפל הואשם בשוחד ובמרמה בקשר לעסקה. ב־2010 הורשע במתן שוחד. גם היו חילוקי דעות על החזרי מס שחוברו לעסקה, ואנשים פוטרו בעקבות כך.