גרגור יוהאן מנדל (1822, 1884) היה נזיר אוגוסטיני וביולוג מרוביה. הוא זכה לכינוי "אבי הגנטיקה" בעקבות ניסוח חוקי התורשה הראשונים.
מנדל נולד בכפר היינצנדורף במוראביה. משפחתו הייתה דוברת גרמנית, והוא שלט גם בצ'כית. הוריו נתנו אותו למנזר אוגוסטיני, שם גילה עניין במדעים. למד בווינה הוראה לביולוגיה ומתמטיקה, ולמד סטטיסטיקה שהשפיעה על שיטות המחקר שלו. ב-1866 פרסם את ממצאיו, אך הם נותרו לא מוערכים עד שנחקרו מחדש סביב 1900.
לפני מנדל הרעיון השלט בתורשה היה גישת המיזוג, לפיה תכונות ההורים "מתמזגות" בצאצא. מנדל הראה שהתמונה מורכבת יותר.
מנדל בחר באפונה לעבודותיו. האפונה נוחה למחקר כי אברי הרבייה שלה חבויים בעלים, יש לה פנוטיפים (איך תכונה נראית) ברורים, והיא זולה ומהירה לגדל.
הוא תכנן ניסויים מדויקים. ביצע הכלאות מבוקרות וקידד תכונות באותיות: אות גדולה לתכונה דומיננטית ואות קטנה לרצסיבית. הוא בידל משתנים, אסף נתונים רבים והשתמש בניתוח סטטיסטי. מנדל פרסם בזהירות אחרי בדיקות חוזרות.
היו גם וויכוחים. הסטטיסטיקאי רונלד פישר טען שתוצאותיו נראות "מושלמות מדי". מחקר משנת 2008 סיכם שאין ראיות לזיוף בתוצאות שפורסמו.
מנדל חקר שבע תכונות של אפונה, כל אחת עם שני אופציות מנוגדות. הוא יצר זנים טהורים (דור P) ואז ערך הכלאות הדדיות. את הדור הראשון קרא F1 ואת הדור השני קרא F2.
ב-F1 הופיעה תמיד רק אחת מהתכונות של ההורים. ב-F2 חזרה גם התכונה שנחסמה ב־F1, ביחס של כ־3:1 (שלוש תכונות דומיננטיות לאחת רצסיבית).
מנדל הסיק כמה עקרונות מרכזיים:
- כל פרט נושא שני פקטורים (גורמים תורשתיים) עבור כל תכונה.
- פקטור דומיננטי ממסך פקטור רצסיבי.
- הפקטורים נפרדים בשעת יצירת הגמטות (תאי הרבייה); כל גמטה מקבלת עותק אחד.
- בהפריה מתרחשת זיווג אקראי של גמטות.
מסקנות אלה הובילו לחוקים שנקראים חוקי התורשה של מנדל, כולל חוק ההפרדה וחוק ההתפלגות העצמאית.
גרגור מנדל חי בין 1822 ל־1884. הוא היה נזיר שעבד עם צמחים. אנשים קוראים לו "אבי הגנטיקה".
אחרים חשבו שהתכונות של ההורים "מתמזגות" בצאצא. מנדל הראה שזה לא מדויק.
מנדל חקר אפונה. אפונה הייתה טובה כי אפשר להפרות אותה בקלות ומייד רואים איך היא נראית. פנוטיפ פירושו איך משהו נראה.
הוא עשה ניסויים מחושבים. הוא שילב רק שני סוגים בכל פעם. הוא כתב הכל בקפידה.
מנדל חקר שבע תכונות של אפונה. הוא קיבל זנים טהורים וקרא להם P. את הבנים קרא F1 ואת הנכדים קרא F2.
ב־F1 נראה תמיד רק סוג אחד של תכונה. ב־F2 חזרה גם התכונה שהתחבאה, ביחס של שלוש מול אחד.
מנדל הבין שיש "פקטורים" (גורמים שעוברים מההורים). פקטור דומיננטי שולט על פקטור רצסיבי. כל תאי הרבייה מקבלים עותק אחד מהפקטור. כך נוצרות תמות שונות בצאצאים.
מאוחר יותר מצאו חוקרים שוב את עבודתו. חלק מהם תהו אם התוצאות היו מושלמות מדי. בדיקות מאוחרות לא מצאו שיש זיוף.
תגובות גולשים