גרגוריוס השני (בלטינית: Gregorius II) היה אפיפיור (ראש הכנסייה הקתולית) בין 19 במאי 715 ל-11 בפברואר 731. קיימת שונות בדיווחים על מועד בחירתו: חלק מהמקורות מציינים 19 במאי 715 ואחרים 21 במרץ 716.
נטען כי שילם ללומברדים 30 ליטראות זהב (יחידת כסף/משקל) כדי שלא יפריעו להתפשטות הכנסייה בגרמניה. צעד זה חיזק גם את מעמדה של הכנסייה באנגליה ובאירלנד.
גרגוריוס היה מעורב בנידוי הקיסר הביזנטי לאו השלישי. המתיחות החלה ב-722 כאשר לאו ניסה להעלות מיסים של מדינת האפיפיור. הנידוי הגיע אחרי שמלך זה קידם מדיניות תאולוגית עצמאית ותמך באיקונוקלאזמה (איסור על שימוש בתמונות ובפסלים דתיים).
הקרע בין האפיפיור והקיסר הוביל לגל מרידות ומלחמות אזרחיות. במידה רבה אירועים אלה סייעו ליצירת מדינת האפיפיור ולחיזוק סמכותו החילונית של האפיפיור.
גרגוריוס השני מת בשנת 731. לאחר מותו הוכרז כקדוש נוצרי, ויום קדושו מצוין ב-13 בפברואר.
גרגוריוס השני היה אפיפיור (הראש של הכנסייה) בין השנים 715 עד 731.
הוא נתן ללומברדים 30 ליטראות זהב (הרבה זהב). הם לא הפריעו להרחבת הכנסייה בגרמניה.
הוא גם התעמת עם הקיסר לאו השלישי. לאו רצה להעלות מיסים. לאו אסר על תמונות ופסלים דתיים. זה נקרא איקונוקלאזמה (איסור על תמונות דתיות).
הוויכוחים והמאבקים גרמו למריבות ולקללות בין קבוצות שונות. בסופו של דבר זה עזר ליצור את מדינת האפיפיור.
גרגוריוס מת ב-731. אחרי מותו הוא הוכרז קדוש. חוגגים אותו ב-13 בפברואר.
תגובות גולשים