גרגרנות היא התמכרות לאכילה. היא מתבטאת בצריכת יתר של מזון, שתייה או חומרים משכרים עד כדי בזבוז.
בתרבויות שונות רואים בזה חטא או סימן למעמד. מעמד חברתי עשיר יכול להוביל להשוואה: יש מי שמתפאר שיש מספיק אוכל, ויש מי שמתבייש בבזבוז מול רעבים.
ראשי הכנסייה המוקדמת (מנהיגי הנצרות הראשונים) הרחיבו את המושג. הם כללו בו גם ציפייה אובססיבית לארוחות וצריכה מתמדת של מעדנים יקרים.
בנצרות גרגרנות נחשבת לאחד משבעת החטאים, כלומר רצון מופרז לאוכל או מניעת אוכל מאחרים. בדנטה, ב'הקומדיה האלוהית', גרגרנים נשפטים למעגל השלישי של הגיהנום; כעונש עליהם לאכול בוץ וזוהמה. השד שמפתה לגרגרנות מתואר כבעל זבוב.
בתי המשפט הקאנוניים (בתי דין של הכנסייה) טיפלו גם בנושאים כאלה כחלק מאכיפת המוסר.
גרגרנות היא הרגל של אכילה מופרזת. זה אומר לאכול או לשתות הרבה עד שמבזבזים.
במקומות שונים חושבים על זה כמעשה רע או כסימן לעושר. בכנסייה העתיקה ראו בזה חטא (מעשה רע).
דנטה (סופר מפורסם) כתב שגרגרנים עוברים עונש בגיהנום ואוכלים אוכל מלוכלך. גם דיברו על שד שמזוהה עם גרגרנות ולו זבוב.
בתי משפט של הכנסייה טיפלו גם בזה כדי לשמור על המוסר.
תגובות גולשים