גשר בנות יעקב

'''גשר בנות יעקב''' הוא אחד הגשרים הראשיים המחברים את הגולן אל הגליל. הגשר ניצב מעל נהר הירדן, כ-15 קילומטרים צפונית לכנרת וכ-10 קילומטרים מזרחית לראש פינה. גובה המקום מעל פני הים כ-70 מטר.

באתר הגשר נמצאו ממצאים פרהיסטוריים בני כ-780,000 שנים. הממצאים שייכים לתרבות האשלית, סוג עתיק של תרבות כלי אבן. נמצאו שאריות של פיל ישר-חט שעובד בידי האדם הקדמון, וריכוזי עצמים שרופים שמראים שהאדם כבר שלט באש. החפירה נעשתה בראשות נעמה גורן-ענבר.

באלף הראשון לפני הספירה עמד במקום מעבר על הירדן שהיה חלק מ"דרך הים" שחיברה מצרים וסוריה. בתקופת הצלבנים היה באזור מבצר טמפלרים בשם "שַסְטֶלֶה" (1178). ב-1179 כבש צלאח א-דין את המבצר והרג את יושביו.

הגשר הראשון הידוע נבנה בתקופה הממלוכית במסגרת דרך הדואר של הסולטן ביברס. הוא כלל מיסעה דו-שיפועית, רציף עם שתי שיפועים, וחאן בצדו המערבי (חאן = בית מנוחה לסוחרים ולנוסעים). ב-1799 עברו כאן חיילי נפוליאון.

ב-1918 פוצץ הגשר הנסוגים העות'מאנים, והוא נבנה מחדש. בשנת 1933 נבנה שוב במסגרת ייבוש ביצות החולה. בתקופת המנדט שימש המקום כאחת מנקודות הכניסה הרשמית לארץ, עם תחנת משטרה ופקידי גבול; התחנה נסגרה וחזרה לפי אירועים פוליטיים בשנות ה-30.

בליל הגשרים ב-16, 17 ביוני 1946 פוצץ הגשר על ידי פלמ"ח. בתוך יומיים הקימו חיל המהנדסים גשר ביילי, גשר זמני מפלדה שנבנה מהר. ב-11 בינואר 1948 נפגע גשר הביילי במתקפות ונגרם לו נזק. במלחמת העצמאות התנהלו קרבות קשים באזור; הסורים כבשו את הגשר והחזיקו בו עד מבצע ברוש שנועד להרוס את ראש הגשר הסורי במשמר הירדן.

במלחמת ששת הימים חצה ממקום זה גדוד צה"ל דרומה לרמת הגולן. אחרי המלחמה פורק הגשר הישן בדצמבר 1967 והוקם גשר ביילי רחב יותר. בפברואר 1969 נפגעו יסודות והוא נסגר לתיקון.

ביום הראשון של מלחמת יום הכיפורים נערכו הכנות לפיצוץ הגשרים, וגשר בנות יעקב הוכן לפיצוץ אך לבסוף חומרי הנפץ פורקו.

עד 2007 עמדו במקום שני גשרי ביילי, אחד לכל כיוון. בשנת 2007 נפתח גשר קבע מבטון לשני הכיוונים, ואחד הגשרים הזמניים נשאר לשעת חירום. ביוני 2009 נחסם גשר הביילי הישן משני צידיו עקב סכנה. אחרי שיפוץ הוא נשאר חסום, ומיועד לשימוש צה"ל בעת חירום.

מקור השם אינו חד־משמעי. יש קשר למסורות צלבניות ולדמות יעקב. לפי מקורות מוקדמים, מנזר יעקב הקדוש בצפת קיבל במאה ה-12 כספים ממעבר הגשר. השם הלטיני שייחסו לו היה Pontus Jacobis Filiarum, "מעבר בנות יעקב", בעקבות הנזירות שביקשו חלק מהכספים מהעוברים.

הצלבנים קרו למקום Vadum Jacob (ואדום יעקב, "מעבר יעקב") בעקבות טעות גאוגרפית. גם המסורת המוסלמית מקשרת את המקום ליעקב, וחלק ממקורותיה רואים בו מקום קשור לסיפור יוסף. זאב וילנאי מתאר מספר מסורות נוספות על הקשר בין בנות יעקב לגשר.

'''גשר בנות יעקב''' הוא גשר מעל נהר הירדן. הוא נמצא קרוב לכנרת ולראש פינה.

באתר נמצאו כלים ושאריות בני כ-780,000 שנים. זה מאוד, מאוד עתיק. הממצאים שייכים לתרבות האשלית, סוג של שימוש בכלי אבן ישנים. נמצאו גם עצמות פיל שעובדו על ידי אדם קדמון, והמון עצמים שרופים שמראים שהם ידעו להדליק אש.

לפני אלפי שנים היה כאן מעבר דרך החשוב לסוחרים. ב-1178 בנו הטמפלרים מבצר קרוב. ב-1179 כבש את המקום צלאח א-דין.

בימי הממלוכים נבנה כאן גשר ראשון כאבן דרך חשובה. חאן, בית מנוחה לאנשי דרך, עמד ליד הגשר.

במהלך ההיסטוריה פוצצו ושיפצו את הגשר פעמים רבות. בשנת 1946 חיילים פוצצו אותו. במהירות בנו במקום גשר ביילי. גשר ביילי הוא גשר זמני מפלדה שאפשר להרכיב אותו מהר.

במלחמות של המאה ה-20 נלחמו באזור. ב-1967 הפורק את הגשר הישן והקימו גשר ביילי רחב יותר. ב-1973 הכינו את הגשר לפיצוץ, אבל בסוף לא פוצץ. ב-2007 נפתח גשר קבע מבטון. הגשר הישן נשאר לשעת חירום. ב-2009 סגרו את הגשר הישן לשימוש אזרחי בגלל סכנה. היום הוא נשמר לשימוש צבא בעת חירום.

יש כמה הסברים לשם. הצלבנים קראו למקום "מעבר יעקב" בטעות. גם מנזר בשם יעקב הקדוש בצפת קיבל כספים מעוברי הדרך. השם הלטיני פירושו "מעבר בנות יעקב". בערבית קשורים למקום סיפורים על יעקב ושמיעת החדשות על יוסף.