גת רימון הוא מושב (כפר חקלאי משותף) בבקעת אונו. הוא שייך למועצה אזורית דרום השרון (רשות מקומית של מספר ישובים). המושב נמצא בין גני תקווה לפתוח תקווה.
המושב נוסד ב-1926 כמושב פועלים על ידי עובדים ממעמד בינוני מפתח תקווה, בתקופת העלייה הרביעית (גל הגירה יהודית לפני מלחמת העולם השנייה). בתחילה קראו לו "התחייה" ואחר כך שינו את השם ל'גת-רימון', על שם עיר מקראית של הלויים.
כ-30 משפחות עלו לראשונה על הקרקע. בכל משפחה ניתנו כ-14 דונם לחלק המרכזי ועוד כ-8 דונם לחלק עיבוד לנטיעת פרדס. בתחילת הדרך הם גרו באוהלים ולא היה להם מקור מים. בהמשך נחפרה באר (באר מים) ונבנו בתי אבן. ניטע יער אקליפטוס קטן, אך הוא נכרת ב-1939 לשימוש כהסקה ועצים.
התושבים טוענים שהם שילמו חלק מעלות הקרקע, אך הנכסים נרשמו על שם הקרן הקיימת (קרן קימת לישראל, גוף שקנה אדמות). בשנת 1942 אושרה חלוקה מסוימת של נחלה. ב-1945 הוקם בקרבת המושב מחנה גרעין של התנועה הדתית הפועל המזרחי.
ב-1960 צורפה גת רימון למועצה אזורית מפעלות אפק. עם הזמן הפך המושב לעירוני יותר בגלל הקרבה לשכונות של פתח תקווה, ובתיו צמודים כמעט לשכונת כפר גנים. מינהל מקרקעי ישראל (הרשויות על הקרקעות) הגדיר את המקום כיישוב של משקי עזר ולא כיישוב חקלאי מסורתי.
בשנות ה-90 התעוררו משברים עם עיריית פתח תקווה סביב סלילת כביש 471. התושבים סירבו להתפנות, והכביש לא הושלם עד 2007. הכביש נפתח במסלול עוקף שהפריד בין בתיהם לשכונת כפר גנים. ב-2010 פונו דיירים ורוב הבתים הישנים בחלק זה נהרסו כדי להקים מחלף. ב-2015 חלק מהתושבים התנגדו לתכניות חיבור כבישים שפגעו במשקיהם.
בשנות ה-2000 ניסו לקדם תוכנית לבניית כ-1,960 יחידות דיור בשטח המושב, אך התוכנית לא אושרה בוועדות התכנון והבנייה.
הרחוב הראשי במושב
בית הכנסת
בריכת אגירה
מזכירות המושב
גת רימון הוא מושב. מושב הוא כפר שבו משפחות גרות ועובדות יחד. המושב נמצא ליד פתח תקווה.
המושב נוסד ב-1926 על ידי משפחות שעבדו בפתח תקווה. בהתחלה קראו לו "התחייה". אחרי כן קראו לו גת רימון, על שם מקום בתנ"ך.
כ-30 משפחות קיבלו אדמה. בתחילה הם גרו באוהלים ולא הייתה להם מים. אחר כך חפרו באר מים ובנו בתים מאבן. נטעו קצת עצים אקליפטוס. ב-1939 חתכו חלק מהעצים לשימוש חימום.
הקרקעות נרשמו על שם הקרן הקיימת. הקרן הקיימת היא ארגון שקנה אדמות לעדות היהודית בארץ.
ב-1960 המושב הצטרף למועצה אזורית. במשך השנים התיישבות סביבה גדלה, ולכן המושב התקרב לעיר והבתים הפכו צמודים לשכונה.
בשנות ה-90 היו בעיות עם עיריית פתח תקווה בגלל סלילת כביש חדש. הכביש נפתח ב-2007 והפריד בין המושב לשכונה. ב-2010 פונו חלק מהבתים וחלק נהרסו כדי לבנות מחלף.
שנות ה-2000: היו ניסיונות לבנות הרבה דירות, אבל התוכנית לא אושרה.
הרחוב הראשי
בית הכנסת
בריכת אגירה
מזכירות המושב
תגובות גולשים