ג'יימס דה רוטשילד

ג'יימס (יעקב) ארמנד אדמונד דה רוטשילד (1 בדצמבר 1878, 7 במאי 1957) היה פוליטיקאי בריטי ממוצא יהודי-צרפתי, חבר משפחת רוטשילד, תומך ציונות, קצין ב"הגדודים העבריים" (יחידות צבאיות יהודיות), חבר פרלמנט ונדבן.


דה רוטשילד נולד לבן אדמונד ג'יימס דה רוטשילד ולאדלאידה. למד בתיכון בפריז ובהמשך באוניברסיטת קיימברידג'. ב-1905, אחרי פרעות קישינב, סייע לפליטים יהודים שהגיעו לפריז. הוא גם קרא לחברי משפחתו להחרים את רוסיה כדי להפעיל לחץ על ממשלת הצאר לשפר את מצב היהודים.

בתחילת מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא צרפת, ובהמשך מונה לקצונה בצבא הבריטי. שירת בארץ ישראל במסגרת הגדודים העבריים, בדרגת מייג'ור (רב-סרן), ועסק בגיוס מתנדבים מהיישוב. הוא מימן משרדי גיוס ביפו ובירושלים, והיקף ההתנדבות עלה. לאחר המלחמה שוחרר וחזר לאנגליה, וזכה לאות השירות המצוין.

ב-1919 קיבל אזרחות בריטית. ב-1922 ירש אחוזה באנגליה מדודו. ב-1924 מונה לראשות פיק"א, החברה שקיבלה נכסים מהוועדה הארצישראלית של יק"א. הוא נשא בתפקיד נשיא פיק"א עד מותו.

ב-1929 נבחר לפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה הליברלית והיה חבר פרלמנט עד 1945. (הפרלמנט הוא בית המחוקקים של בריטניה.) במסגרת תפקידו תמך בציונות והתנגד ל"ספר הלבן של פאספילד", מסמך ממשלתי שנגדו ראו כפוגע בזכויות היישוב. ב-1936 ביקר בארץ כדי לבדוק דרכים לקבל פליטים מגרמניה. בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת כסגן שר במשרד האספקה וכמזכיר פרלמנטרי של שר האספקה, וגם כנציב מחוז לונדון.

בהתאם לבקשת הוריו דאג להכשיר גבעה ליד זכרון יעקב למקום קבורתם. ב-1954 הניחו את ארונותיהם בישראל.

נישא לדורותי מתילדה פינטו ב-1913. לא היו להם ילדים. נפטר בלונדון ב-1957. דורותי נפטרה ב-1988.


דה רוטשילד היה תומך נלהב של הציונות. הוא תרם מיליון לירות שטרלינג לבניין הכנסת, אך לא זכה לראות את הנחת אבן הפינה. רעייתו נכחה בטקסי הנחת האבן (1958) ובחנוכת המבנה (1966). לאחר מותו המשיכה אלמנתו לתרום לפרויקטים בארץ, כולל מרכז צעירים בחיפה ומגרש גולף בקיסריה.

ג'יימס ארמנד דה רוטשילד (1878, 1957) היה איש ציבור ותומך ציונות. הוא נולד במשפחה רוטשילד בפריז. למד גם בקיימברידג'.

אחרי פרעות קישינב ב-1905 עזר לפליטים יהודיים בפריז.

שירת בצבא והצטרף ל"הגדודים העבריים". זו הייתה יחידה צבאית של יהודים. הוא עזר לגייס מתנדבים ופתח משרדי גיוס ביפו ובירושלים.

אחרי המלחמה קיבל אזרחות בריטית. ב-1924 קיבל תפקיד מנהיג בפיק"א, חברה שניהלה נכסים בארץ. נשאר שם עד מותו.

ב-1929 נבחר לפרלמנט של בריטניה. הפרלמנט זה המקום שעושה חוקים. הוא תמך בזכויות העם היהודי והתנגד למדיניות שפגעה בהם. במלחמת העולם השנייה עבד במשרדי האספקה.

ב-1954 הביא את הוריו לקבורה בישראל, לפי בקשתם.

נישא לדורותי ב-1913. לילדים לא נולדו. נפטר בלונדון ב-1957.

הוא תרם סכום גדול לכנסת. אשתו המשיכה לתרום לאתרים ולמבנים בארץ אחרי מותו.