דבק

דבק הוא חומר, טבעי או סינתטי (מופק בתהליך תעשייתי), שמשתמשים בו כדי לחבר עצמים.

יש דבקים פשוטים כמו דבק נגרים שמכינים מקמח ומים, שבהם הגלוטן שבחיטה יוצר את החיבור. יש גם דבקים תעשייתיים חזקים יותר, וכל סוג שונה בחוזק ובאופן השימוש.

הדבקים הקדומים היו בעיקר מצמחים, והשתמשו בשרפים. דבקים אחרים הוכנו משיירים של בעלי חיים, למשל מעיבוד פרסות. באירופה של ימי הביניים השתמשו בחלבוני ביצה להדבקת עלי זהב.

השימוש הראשון המתועד בדבקים התגלה בדרום אפריקה לפני כ-70,000 שנים. אז הדביקו שבצי אבן לגרזנים דבק מתרכובת של צמח אלת המסטיק ואוכרה אדומה (תחמוצת ברזל). ערבוב האוכרה עם צמח המסטיק חיזק את הדבק והפך אותו לעמיד יותר במים.

ניתן לחלק דבקים לפי אופן ההתקשות שלהם:

דבקים אלה מתקשים כשהממס (הנוזל שבתערובת) מתייבש. הממס יכול להיות מים, כמו בדבק לבן לעץ, או נוזל אורגני, כמו בדבק מגע. קבוצה זו כוללת גם דבקים שמופיעים על בולים ומעטפות, שנרטבים לפני השימוש. לדבקים אלה יש שקיעת נפח בהתקשות, ולכן הם לא טובים למילוי חללים.

כאן שני מרכיבים מגיבים זה עם זה ויוצרים חומר חדש וחזק. תהליך ההתקשות נקרא פילמור (חיבור מולקולות לשרשראות). דוגמה בולטת היא דבק אפוקסי (שנוצר משתי תערובות שמערבבים יחד). חלק מהדבקים מגיבים עם לחות: דבק סיליקוני מתקשה במגע עם לחות האוויר; דבק ציאנואקרילי (סופר גלו) מגיב עם הלחות שבמשטחים.

דבקים אלה מתקשים כאשר מולקולותיהם עוברות פילמור תחת קרינה על-סגולה. חלקם מתקשים באור השמש, וחלקם דורשים מקור אור מיוחד.

חומרים דביקים מצופים על משטח ומדביקים כשמפעילים לחץ. דוגמאות: מעטפות מודרניות שנצמדות בלי הרטבה, סרט דבק ופתקיות דביקות שניתנות להסרה והחזרה.

אלו תרכובות פלסטיות שנמסות בחום של אקדח דבק חם. כשהן מתקררות הן מתקשות וחוזרות למצבן המקורי, וכך מדביקות את המשטח.

ישנם מספר כללים לשימוש מיטבי המתייחסים לרוב הדבקים:

דבק מחבר דברים ביחד. יש דבקים טבעיים ומלאכותיים (עשויים במפעל).

בזמן קדום השתמשו בשרף של צמחים ודבקים בעלי חיים. לפני כ-70,000 שנים בדרום אפריקה הדביקו שבצי אבן לגרזנים בעזרת דבק מצמח אלת המסטיק ואוכרה אדומה (אדמה עם ברזל). ערבוב החומרים חיזק את הדבק ועשה אותו עמיד במים.

דבקים מתחלקים לפי איך הם מתקשים:

ממס (נוזל שעוזר להתייבש) מתאדה והדבק מתקשה. דוגמא: דבק לבן לעץ. בולים ומעטפות נרטבים לפני הדבקה.

חלק מהדבקים מגיעים משתי תערובות שמערבבים. אפוקסי (דבק משתי תערובות) הוא דוגמה. יש גם דבקים שמתקשים עם לחות, כמו דבק סיליקוני, ודבק ציאנואקרילי (סופר גלו).

דבקים אלה מתקשים כשמקרינים עליהם אור על-סגול. חלקם מתקשים אפילו מהשמש.

דבקים אלה נדבקים כשמפעילים לחץ. דוגמאות: סרט דבק, מעטפות מודרניות ופתקיות דביקות.

דבק חם (נמס בחום) ניתך באקדח דבק. כשהוא מתקרר הוא מתקשה וחזק.

ישנם כללים לשימוש נכון ברוב הדבקים.