דבר (עיתון)

דָּבָר היה העיתון היומי של ההסתדרות הכללית (ארגון העובדים) בארץ, שיצא לאור מ‑1 ביוני 1925 עד 21 במאי 1996.

העיתון הוקם על ידי ברל כצנלסון ומשה בילינסון. הגיליון הראשון יצא ב‑1 ביוני 1925 בשם "דבר - עיתון פועלי ארץ ישראל". על שם העיתון מיוחסת ההצעה לרוב לחיים נחמן ביאליק. לילי צדק עיצבה את צורת הלוגו. כצנלסון ראה בעיתון כלי לקידום חזון תנועת העבודה והסוציאליזם הציוני. ההוצאה שהוקמה לצורך העיתון הוציאה גם ספרים.

בתקופת המנדט הבריטי (שלטון בריטי בארץ לפני הקמת המדינה) נרשמו ויכוחים פנימיים על בחירת העורכים. בתקופות הראשונות הופיע העיתון בארבעה עמודים בימי החול ושישה בסופי שבוע. בהתחלה לא הודפסו תמונות מטעמי טכניקה. המחיר היה חצי גרוש, ו"דבר" נשען על מכירות ריכוזיות של מנויים, בעיקר בקיבוצים. העיתון עבר מכלכתי מעיתון צהריים לבוקר כדי להבטיח הגעת הגיליונות ליישובים מרוחקים.

בימי המאורעות של 1929 תפוצתו עלתה ל‑15, 18 אלף עותקים. ב‑1936 החל לצאת גם עיתון ערב בשם "אֹמֶר", שפעל עד 1942. בתקופת היישוב "דבר" נתפס כבמה מרכזית של הנהגת תנועת העבודה ומפלגת מפא"י (מפלגת העובדים). העיתון היה נאמן למדיניות המפלגה ולעיתים נטה לסיקור חד‑צדדי.

יחסי "דבר" עם הצנזורה הבריטית היו מתוחים. העיתון נסגר מספר פעמים על ידי שלטונות המנדט, בעיקר בגלל מאמרים נגד מדיניות ההגירה וההעברה של מעפילים (מהגרים שניסו להגיע לארץ על סיפון סירות). ב‑1937 ו‑1939 נכנס העיתון לסגירות זמניות. בעת אחרונה של סגירה ב‑1939 הופיעה במקומו מהדורה מקוצרת בשם "הגה".

במהלך המצור על ירושלים התחברו עיתונאים מקומיים והוציאו במה זמנית בשם "דבר ירושלים". עורך דבר בירושלים, יצחק בן דור, נהרג בהפגזה.

בשנת 1961 הפך מוסף "דבר השבוע" למוסף שבת שנשלח לכל קוראי העיתון. המוסף הפך במה תרבותית ופיתח אופי של מגזין איכותי. עורכים וסופרים בולטים כתבו בו, ובהם שמות מן השורה הראשונה בספרות העברית.

"דבר" שימש כעיתון משפיע של מפא"י. ב‑1950 העסיק סביב 400 עובדים. בשנות ה‑70 בוצעו מיזוגים עם עיתונים אחרים, ובשנת 1971 צמחה התפוצה עד לכ‑43,500 מנויים. עם זאת, התחרות מול עיתוני ערב פגעה בהמשך.

באמצע שנות השמונים החלו בעיות כלכליות גדולות. המנויים ירדו לעשרות אלפי יחידות, והעיתון צבר חובות. בשלהי שנות ה‑80 נערכו קיצוצים ופיטורים, ונעשו ניסיונות למכור או להבריא את העיתון. בשנות ה‑90 בוצע ניסיון לשנות את מראה התקשורת ולשנות את השם ל"דבר ראשון". העיתון גם פרסם מדור קבוע להומוסקסואלים ולסביות במוסף, צעד שהיה חדשני באותה תקופה. המימון הופסק ובסופו של דבר נסגר העיתון ב‑1996.

בניין "בית דבר" בתל‑אביב נמכר והושמדה הבניין. ב‑2004 הודפס גיליון מיוחד לכבוד ברל כצנלסון, וב‑2005 נערכה מהדורת אינטרנט חד‑פעמית. ב‑2015, 2016 החזירה ההסתדרות את המותג לאינטרנט והקימה אתר בשם "דבר ראשון".

"דבר" הוציא גם ביטאונים נלווים, מטפחות משפחתית ועד מהדורות לילדים.

המדור הסאטירי "דבר אחר" החל ביולי 1983 ונודע לפופולריות. כשהעיתון דעך, המדור עבר לפרסום ב"ידיעות אחרונות" והופיע שם עד 2004.

בין כותבי העיתון הופיעו סופרים ועיתונאים בולטים. הקריקטוריסט הקבוע היה אריה נבון.

בארכיון מצויות תמונות ודפים משנות ה‑30 וה‑40, שמתעדים את הדפוס, מכונות הדפוס והמוכרים ברחובות.

דבר היה עיתון יומי של ההסתדרות (ארגון העובדים). הוא יצא מ‑1 ביוני 1925 עד 21 במאי 1996.

ברל כצנלסון ומשה בילינסון הקימו את העיתון. חיים נחמן ביאליק בחר את השם. לילי צדק עיצבה את הכותרת.

בזמן השלטון הבריטי בארץ (מנדט בריטי) "דבר" היה חשוב בקרב אנשי ההתיישבות העובדת. בתחילה הודפסו מעט עמודים ולא הדפיסו תמונות. המנויים הגיעו בעיקר מקיבוצים.

הבריטים סגרו את העיתון פעמים רבות. זאת כיוון ש"דבר" העיר על התנהלות השלטונות. פעם אחת הופיע במקומו עיתון בשם "הגה".

במלחמה לא יכלו לשלוח עיתונים לתל‑אביב לירושלים. עיתונאים בירושלים הוציאו יחד "דבר ירושלים".

ב‑1961 הפך "דבר השבוע" למוסף תרבות גדול. סופרים מפורסמים כתבו בו. "דבר" היה עיתון משפיע במשך שנים רבות.

במשך השנים הוצאות העיתון גדלו והמנויים קטנו. אחרי בעיות כספיות ונסיונות לשנות אותו, העיתון נסגר ב‑1996.

ב‑2004 הופיע גיליון מיוחד. ב‑2005 יצאה מהדורת אינטרנט. ב‑2016 הקימו אתר בשם "דבר ראשון".

"דבר אחר" היה מדור מצחיק וסאטירי. הוא התחיל ב‑1983 והמשיך עד שעבר ל"ידיעות אחרונות".

היו בו סופרים וקריקטוריסטים חשובים. הקריקטוריסט הקבוע היה אריה נבון.

יש תמונות ישנות של הדפסות, מכונות ומוכרי עיתונים משנות ה‑30 וה‑40.