דגל

דגל הוא שם שמקורו בשפה העתיקה ועיקרו קשור לקבוצת לוחמים. המילה נזכרת במקרא ובמקורות אחרים. חוקרים מוצאים קשר לשורש בעל משמעות של מבט או נס, והפיוניר של הפירוש המאוחר קישר בין ה'נס' כסמל לבין השם.

דגלים התחילו ככלי זיהוי ושידור פקודות בשדה הקרב. על פי בריטניקה, הם הומצאו בסין או בהודו ונדדו לאזורים סמוכים. הפרסים השתמשו ב"דֶראפְש" כבר בממלכה האחמנית (כ-330, 550 לפני הספירה). ברומא היו סמלים כמו העיט שהוצב על תורן; בתקופה מאוחרת יותר הופיעו נסי בד גמישים, דוגמה שקדמה לדגל המודרני.

בימי הביניים זוהו מנהיגים באמצעות דגלים: באירופה האבירים, ביפן הסמוראים. עם התפתחות הציים במאה ה-15 הופיע הצורך לדגלים ברורים לייצוג לאומי בים. דגל דנמרק נחשב לדגל הלאומי הוותיק ביותר שנמצא בשימוש, משנת המאה ה-13.

מאוחר יותר, הדגלים הפכו לסמלים לאומיים ולכלי לגיבוש וזהות. עם התמקדות הצבאות המיושבים, חשיבותו של הדגל גדלה, אך עם המודרניזציה של הלחימה השימוש בשדה הקרב הצטמצם, והדגלים נותרו בעיקר בטקסים ובסמלים.

רוב הדגלים מלבניים, עם יחס קבוע בין אורך לרוחב. יש יוצאים מן הכלל, כמו דגל נפאל שעשוי משני משולשים. עיצובים נפוצים כוללים צלבים, פסים ושילובים עם שלטי אצולה. ברוב המקרים החזית והגב הם תמונת ראי, אך יש דגלים עם צדדים שונים, כגון דגל פרגוואי ודגל מדינת אורגון בארה"ב.

דגל לאומי מייצג מדינה או אומה. הוא מונף על גבי מוסדות ציבוריים ובאירועים רשמיים ומעורר רגשות גאווה וזהות. קיימים גם דגלים אזרחיים המיועדים לשימוש פרטי, ודגלי מלחמה או דגלים צבאיים לשימוש הכוחות המזוינים. בחלק מהמדינות דגל צבאי שונה מהדגל האזרחי.

דגל ימי (Naval ensign) הוא הדגל שמייצג מדינה על ספינה. על כלי שיט מדחפים זוג דגלים: דגל ימי על הירכתיים, ודגל ביקור (נס ידידות) על התורן. הנפת דגל זר לבד במים טריטוריאליים של מדינה זרה נחשבת לאיום ולעיתים מובילה לתגובות רשמיות.

בים פותחו מערכות קידוד של דגלים להעברת אותות. גם סמפור (סימני יד) שימש כדרך תקשורת בין ספינות בטווחים קצרים.

לעתים מייצגים שפות בדגלי מדינות כדי להקל על זיהוי שפה. שיטה זו עובדת בדרך כלל, אך יכולה לעורר וויכוחים כאשר השפה מקושרת ביותר ממדינה אחת.

בדתות משתמשים בדגלים לציון אמונה וטקסים. בודהיזם יש דגל תפילה בצבעים; הזרם הטיבטי משתמש בדגלי תפילה בהרי ההימלאיה. דגלים לאומיים רבים כוללים סמלים דתיים, כמו הצלב או הסהר.

דגלים מופיעים בספורט, בארגונים בינלאומיים (כמו דגל האומות המאוחדות או הדגל האולימפי) ובחופים כדי לציין מצב ים. בקצרה, דגלים משמשים גם ברכבות לאיתות ובפוליטיקה כסמלים של תנועות (למשל דגל אדום לסוציאליזם ודגל שחור לאנרכיה).

במדינות רבות קיימים כללי נימוס וחוקי כבוד לדגל. שריפת דגל נחשבת למחאה חזקה ולעיתים לבלתי חוקית. הורדה לחצי התורן היא אות אבל רשמי.

הדגל הגדול ביותר שנפרש היה דגל קטר ב-2013, בגודל כ-102,000 מ"ר. הדגל הגדול המונף קבוע הוא דגל ברזיל בכיכר שלושת הכוחות, בגודל כ-7,000 מ"ר ומשקל של כ-600 ק"ג. הדגל הקטן ביותר שנרשם נוצר בקנדה ב-2016, בגודל של 0.697 מיקרומטר.

דגל הוא פיסת בד שמסמלת קבוצה או ארץ. המילה מופיעה בסיפורים עתיקים ובתנ"ך.

בעבר דגלים שימשו לציון פקודות בשדה הקרב. מדינות עתיקות, כמו פרס, השתמשו בדגלים כבר לפני אלפי שנים. רומאים נושאים סמלים על תורן, וזה התפתח לדגלים.

עם הימאים במאה ה-15 צצו דגלים ברורים לייצוג מדינות בים. דגל דנמרק הוא הדגל הלאומי הוותיק ביותר בשימוש.

רוב הדגלים מלבניים. יש יוצאים מהכלל, כמו דגל נפאל שהוא משולש. עיצובים נפוצים הם פסים וצלבים.

דגל ימי הוא הדגל שמוצג על ספינה כדי להראות לאיזו מדינה היא שייכת. על ספינות מונפים לעתים שני דגלים: דגל מדינת הספינה ודגל של המדינה בה מבקרים.

בבודהיזם יש דגל תפילה בצבעים. דגלים רבים כוללים סמלים דתיים, כמו צלב או סהר. דגלים גם משמשים באולימפיאדה ובארגונים גדולים.

במדינות רבות אסור להשאיר דגל על הארץ. הורדת דגל לחצי התורן מסמלת אבל. הדגל הגדול בעולם נפרש בקטר בשנת 2013. הדגל הקטן ביותר נוצר בקנדה ב-2016.