דגל ארגנטינה (Bandera de la Argentina) הוא דגלה הלאומי של ארגנטינה.
הדגל הוא טריבנד אופקי, כלומר שלושה פסים אופקיים ושווים. הצבעים הם תכלת-לבן-תכלת. בגרסה הממשלתית מופיעה במרכז הפס הלבן "שמש מאי" בצבע זהב, עם פנים.
הצבעים הושפעו מעיצובו של הגנרל מנואל בלגרנו. הוא יצר את הדגל במהלך מלחמת העצמאות, בהשראת סמל הכובע, סימן (תג) שהיה על כובעי חייליו. הדגל הונף לראשונה בשנת 1812.
הקביעה הרשמית של הצורה והיחס נעשתה ב־1978. היחס הרשמי הוא 9:14. קיימים גם דגלים ביחסים אחרים, כמו 1:2 ו־2:3.
שמש מאי בדגל הרשמי מבוססת על המטבע הראשון של המדינה. היא בצבעי זהב וחום, ויש לה 16 קרניים ישרות ועוד 16 קרניים גליות. במרכז השמש יש פנים.
מנואל בלגרנו עיצב את הדגל בזמן מלחמת העצמאות. הוא שם לב שלחלק מהלוחמים היו צבעים דומים לצבעי הדגל הספרדי, ולכן בחר בצבעים אחרים, תכלת ולבן.
הדגל הונף לראשונה ברוסריו ב־27 בפברואר 1812. האספה של 1813 הכירה בו כדגל צבאי, והקונגרס של טוקומאן הכריז עליו כדגל הלאומי ב־1816. בשנת 1818 הוסיפו לדגל את שמש מאי, שמאז מופיעה בעיקר בגרסה הטקסית.
הטריומוויראט המקורי התנגד בתחילה לשימוש בדגל, כי העמדה המדינית הייתה להילחם בשם המלך ספרד. בסופו של דבר הדגל התקבל ושהייה ביחידות ובקרבות, ואזרחים וחיילים נשבעו לו בטקסים רשמיים.
דגל ארגנטינה הוא שלושה פסים אופקיים. הצבעים הם תכלת, לבן ותכלת.
במרכז הפס הלבן בדגל הממשלתי יש "שמש מאי". שמש מאי היא סמל של שמש זהובה עם פנים.
מנואל בלגרנו עיצב את הדגל בזמן המאבק לעצמאות. הסגנון נלקח מסמל שהחיילים היו חובשים על הכובע. הדגל הונף לראשונה ב־27 בפברואר 1812 בעיר רוסאריו.
ב־1978 קבעו איך הדגל צריך להיראות. יחס הצורה הרשמי הוא 9:14.
האסיפות והקונגרסים של אותה תקופה קיבלו את הדגל. ב־1816 הכריזו עליו כדגל המדינה. ב־1818 הוסיפו לדגל את שמש מאי.
שמש מאי בדגל היא זהובה ויש לה 32 קרניים. השמש מזכירה את הימים של מהפכת מאי, אירוע חשוב בהיסטוריה של ארגנטינה.
תגובות גולשים