דוד פרישמן

דוד פרישמן (31.12.1859 זגייז', פולין, 4.8.1922 ברלין) היה משורר, עורך, מבקר, מתרגם וסופר. הוא נחשב לאחד המחלוצים של הספרות העברית המודרנית. משפט מפורסם שלו היה: "מלאכת מחשבת - תחיית האומה". מבחינה פוליטית התנגד לפרישמן לציונות (התנועה להקמת מדינה יהודית) ולא תמך בעמדותיה.

פרישמן נולד בזגייז' ולמד בלודז', שם קיבל חינוך פרטי ששילב לימודי קודש וחול. כבר בגיל 16 פרסם מאמר ראשון, והמשיך לכתוב בעברית, בגרמנית וביידיש. הוא ערך כתבי־עת כמו "הדור" ו"התקופה" ושאף לשפר את טעם הקורא העברי דרך פרסום ותרגום יצירות איכותיות.

ב־1883 הוציא חוברת בשם "תוהו ובוהו" שבה ביקר את עיתון "המליץ" וסגנונו הפופולרי. פרישמן התנגד לשימוש בספרות לצורכי תעמולה, וביקר תנועות לאומיות שונות, כולל את ציונותו המדינית של הרצל. הוא האמין שהתחייה הלאומית תבוא דרך שיפור האמנות והספרות. במאמרו משנת 1901 כתב שהוא מאמין ש"מלאכת-מחשבת" תוביל לעליית העם.

בשנים 1895, 1910 התגורר בוורשה ותרגם לעברית משירים ויצירות אירופיות. בין המתרגמים שמופיעים ביצירתו: רובינדרנאת טאגור (שירים), שייקספיר וביירון, וגם ניטשה, גתה ופושקין. הוא עבד עם הוצאת "שטיבל" והביא לילדים ואף למבוגרים סיפורים ותרגומים שונים.

פרישמן התגורר בלודז', בוורשה, ברלין, אודסה, מוסקבה וברסלאו. ביקר פעמיים בארץ־ישראל. שמו הונצח כשם רחוב בירושלים, בתל אביב ובחיפה. בנו שאול ייסד אוסף על שמו, ששמור בספרייה הלאומית. בתו מירה נספתה בשואה.

יצירתו של פרישמן מגוונת: שירה, סיפורים, פיליטונים (פיליטון = טור עיתונאי קצר לעיתים ספרותי), תרגומים וביקורות נוקבות. הוא קרא לביוץ אמנותי, אמנות "למען האמנות", והעדיף יופי ואסתטיקה על פני שימוש ספרותי לתעמולה אידאולוגית. מדורי הביקורת והפיליטונים שלו, כמו "אותיות פורחות" ו"מכתבים על דבר הספרות", היו מוכרים והשפיעו על הקוראים.

סגנונו קיבל שבחים על עושרו הלשוני ועל היכולת לשלב רגישות לירית בפירוזה. הוא עורר מחלוקות רבות בגלל ביקרותו הישירה והחריפה, אך רבים הכירו בכשרונו. גם מבקרים בולטים הוקירו אותו, אף על פי שהיו מושפעים מתוכחנותו החריפה.

עורכיו וביקורתו של פרישמן תרמו להעלאת רמת הספרות העברית. הוא טיפח טעמים וקידם יצירות איכותיות. רבים ראו בו דמות מרכזית ושפעה על התפתחות הספרות העברית החדשה.

דוד פרישמן נולד ב־1859 בפולין ומת ב־1922 בברלין. הוא היה משורר, סופר ומתרגם. הוא רצה לשפר את הספרות העברית.

כשהיה קטן עבר לפעמים ללודז'. כבר בגיל צעיר כתב בעיתון. הוא כתב בעברית, בגרמנית וביידיש. פרישמן עבד בעיתונים וערך כתבי־עת. הוא חשב שהאמנות והספרות חשובות לתחיית העם.

הוא לא הסכים עם כל רעיונות התנועה הציונית (התנועה שרצתה מדינה יהודית). פרישמן חשב שספרות צריכה להיות בשבילה עצמה, ולא כלי פוליטי.

פרישמן כתב שירים, סיפורים ופיליטונים. פיליטון היא כתבה קצרה בעיתון, כמו סיפור קטן או טור. הוא גם תרגם ספרים ושירים מפורסמים לעברית. בין המתרגמים שאהב היו שייקספיר וטאגור.

הוא כתב במדורים כמו "אותיות פורחות" ו"מכתבים על דבר הספרות". אנשים חלקם אהבו אותו, וחלקם כעסו עליו בגלל הביקורת הקשה שלו.

פרישמן עזר להעלות את רמת הספרות העברית. שמות רחובות נקראו על שמו. בנו שאול שמר אוסף של כתביו בספרייה הלאומית. בתו מירה נפטרה בשואה (אירוע קשה בהיסטוריה).