דוד פרלוב

דוד פרלוב (9.6.1930, 13.12.2003) היה במאי קולנוע ישראלי מרכזי, ידוע בעיקר כסרטן דוקומנטרי. הוא זכה בפרס ישראל לקולנוע.

פרלוב נולד בריו דה ז'ניירו בברזיל למשפחה חסידית שמוצאה בצפת. בילדותו גדל בבלו הוריזונטה ובגיל 10 עבר לסאו פאולו. שם הצטרף לתנועת הנוער הציונית "דרור" ושימש כמדריך. אביו עבד כקוסם, והילדות הושפעה מהחיים בעיר ומהסיפורים המשפחתיים.

ב-1952 עבר לפריז וביים שם את סרטו הראשון, "דודה צ'יינה הזקנה", המבוסס על ציורים מספר ילדים. ב-1958 עלה לישראל והתיישב לזמן קצר בקיבוץ ברור חיל. בתחילת שנות ה-60 החל ליצור סדרת סרטים ישראליים. הסרט הבולט הוא "בירושלים" (1963), דוקומנטרי (סרט שמתעד מציאות) שנחשב לאבן דרך בקולנוע בישראל.

פרלוב ביים גם שני סרטים עלילתיים: "42:6" (1969), ביוגרפיה ניסיונית של דוד בן-גוריון, ו"הגלולה" (1972), על פי תסריט של נסים אלוני. הכישלון המסחרי של סרט זה כמעט סיים את דרכו כבמאי עלילתי.

בשנות ה-70, לאחר קשיי מימון, פנה לעבודות אישיות וחדשניות. הוא התחיל לצלם את "יומן", פרויקט שבו תיעד את חייו ובני משפחתו לאורך עשר שנים עד 1983. הסרט משלב זווית אישית עם אירועים ציבוריים, ומצטיין בשילוב של תמונה ופסקול. "יומן" השפיע רבות על יוצרים דוקומנטריים ופתח דרכים חדשות בעשייה אישית ופיוטית.

במקביל החל ללמד בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, והעמיד דורות של תלמידים. בין 1989 ל-1995 לימד בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה.

לקראת סוף שנות ה-90 יצר את "יומן מעודכן", ארבעה פרקים שהמשיכו את רוח ה"יומן". באחד הפרקים שב לפריז ולברזיל, והסתכל על ילדותו במבט בוגר. בערוב ימיו ביים את "תצלומיי 1952, 2002", שבו חשב על מהות הצילום והציג תמונות שצילם במשך חמשים שנה.

פרסים והוקרה: בתואר עמית כבוד של המחלקה לקולנוע בבית צבי ב-1985, פרס אופיר למפעל חיים ב-1995, ופרס ישראל לקולנוע ב-1999. ב-2002 הציג תערוכה של עבודות הווידאו והצילום שלו בתל אביב.

ב-13 בדצמבר 2003 נפטר בתל אביב ונקבר בקיבוץ עינת. הותיר את אשתו מירה, שתי בנות ונכדים. בנותיו הן יעל פרלוב, עורכת קולנוע, ונעמי פרלוב, מורה למחול. נכדתו היא השחקנית אלמה בן זאב.

לאחר מותו קיבלה יצירתו חשיפה בינלאומית. בשנת 2005 הוקדשה לו רטרוספקטיבה במרכז פומפידו בפריז. סרטיו הוצגו גם באירופה ובאמריקה הלטינית. ב-2013 יצא סרט מחווה ל"בירושלים". ב-2014 הוקרן בפסטיבל חיפה הסרט הביוגרפי "פרלוב" בעריכת ובהפקת יעל פרלוב. בעיריית תל אביב הוצבה לוחית זיכרון בכניסה לביתו.

ב-2004 נוסדה "קרן פרלוב" על ידי משפחתו, שידורי קשת וקרן רבינוביץ'. המטרה היא לעודד סטודנטים לקולנוע תיעודי ולשמר את משנתו. בין 2004 ל-2020 העניקה הקרן מענק הפקה שנתי של 40,000 ש"ח. תהליך הבחירה כלל שליחת הצעות על ידי סטודנטים, בחירת חמש הצעות על ידי ועדת לקטורה, ערב הוקרה שבו הוצגו הפיצ'ים, והקרנת הסרט הזוכה בשנת העוקבת.

דוד פרלוב (1930, 2003) היה במאי סרטים ישראלי. הוא נולד בברזיל ועלה לישראל ב-1958.

בילדותו גדל בשתי ערים בברזיל. בגיל 10 עבר לסאו פאולו והצטרף לתנועת נוער ציונית. ב-1952 עבר לפריז וביים את סרטו הראשון. ב-1958 בא לישראל והתיישב זמן קצר בקיבוץ.

פרלוב יצר בעיקר סרטים דוקומנטריים. דוקומנטרי הוא סרט שמראה דברים אמיתיים מחיי אנשים. הסרט המפורסם שלו הוא "בירושלים" (1963). אחר כך עשה שני סרטים עלילתיים, אך הם לא הצליחו.

הוא צילם במשך עשר שנים את "יומן" (1973, 1983). ביומן תיעד את משפחתו ואת רגעים מההיסטוריה של ישראל. הסרט היה חדשני והשפיע על יוצרי קולנוע רבים.

פרלוב לימד קולנוע באוניברסיטה ובבית הספר סם שפיגל. בסוף חייו עשה סרט על תמונותיו בשם "תצלומיי 1952, 2002".

הוא זכה בפרסים חשובים, ולבסוף קיבל את פרס ישראל לקולנוע ב-1999. ב-2003 נפטר בתל אביב. הותיר אישה, שתי בנות ונכדים.

אחרי מותו הראו את סרטיו בחו"ל. ב-2005 הוקדשה לו תערוכה גדולה בפריז. ב-2004 הוקמה קרן שעוזרת לסטודנטים ליצור סרטים דוקומנטריים.