דוקטרינת מונרו הוכרזה בשנת 1823 על ידי הנשיא ג'יימס מונרו. המונח עצמו הוטבע רק לאחר מכן, באמצע המאה ה־19. העיקרון המרכזי שלה היה שאמריקה אינה פתוחה עוד לקולוניאליזם אירופאי. קולוניאליזם פירושו שליטה של מדינה זרה על שטח רחוק. ארצות הברית גם הצהירה שהיא לא תתערב במלחמות פנימיות או בסכסוכים שבאירופה.
החלק החדש בדוקטרינה קבע כי כל ניסיון אירופאי להרחיב את השפעתו בחצי הכדור המערבי ייחשב מסוכן לביטחון ארצות הברית. זאת כדי להגן על עצמאות המדינות החדשות באמריקה הלטינית, שרבות מהן קיבלו עצמאות מתחילת המאה ה־19.
לאחר סיום המלחמות הנפוליאוניות התחילו מושבות ספרדיות באמריקה להילחם לעצמאותן. מדינות כמו ארגנטינה, מקסיקו וצ'ילה קיבלו הכרה בארצות הברית בתחילת שנות ה־20. ג'ון קווינסי אדמס, שמילא תפקיד מרכזי בניסוח הדוקטרינה, חשש מעימות עם ספרד ומהתערבות של מעצמות אירופיות אחרות.
בריטניה הושיטה תמיכה שקטה בדוקטרינה כי הייתה לה אינטרס מסחרי במדינות החדשות. בפועל כוח הצי הבריטי סייע למנוע החזרה של מושבות תחת שלטון אירופי.
תשומת הלב הבינלאומית לדוקטרינה הייתה מוגבלת בתחילה. מדינות אירופה לא קיבלו את ההצהרה בחיבה. אולם בריטניה תמכה בה טקטית כי שוקי אמריקה הלטינית היו חשובים לתעשייה הבריטית.
ב־1904 הוסיף נשיא תאודור רוזוולט תיקון לדוקטרינה (Roosevelt Corollary). הוא טען שלארצות הברית יש זכות להתערב במדינות אמריקה הלטינית אם הן מתנהלות באופן שמזמין התערבות אירופית, למשל אם הן אינם משלמות חובות. המטרה הייתה למנוע כניסת כוחות אירופיים.
ב־1930 הצהירו בפורמט של קלארק כי הדוקטרינה אינה תירוץ להתערבות אמריקאית שגרתית, כל עוד אירופה לא מעורבת.
במהלך המלחמה הקרה הוחזרה הדוקטרינה לשימוש כדרך לעצור התרחבות השפעת ברית המועצות באמריקה הלטינית. לאחר עליית המשטר הקומוניסטי בקובה הקימה ארצות הברית אמברגו כלכלי על האי. אמברגו זה נמשך משנת 1960 עד 2016. בארצות הברית סיפקו תמיכה מודיעינית וצבאית לממשלות שנלחמו בהתפשטות הקומוניזם, מה שעורר וויכוחים פנימיים על מדיניות החוץ.
במהלך השנים דוקטרינת מונרו שימשה כבסיס לרעיונות שונים במדיניות החוץ האמריקאית. לעתים היא הוחזרה כעקרון להגנה על חצי הכדור המערבי, ולעתים שומשה כדי להצדיק מעורבות בינלחומית במקרים מסוימים.
בשנת 1823 הכריז הנשיא ג'יימס מונרו על חוק חשוב. החוק אמר שאירופה לא תיצור מושבות חדשות בארצות אמריקה. מושבות זה כינוי למדינות שבשליטה של מדינה רחוקה.
ארצות הברית גם הבטיחה לא לערבב את עצמה במלחמות של אירופה. היא רצתה להגן על מדינות חדשות באמריקה, כמו ארגנטינה ומקסיקו.
באותן שנים מדינות בדרום אמריקה קיבלו עצמאות מספרד. ארצות הברית והבריטים רצו שמדינות אלה תשארנה חופשיות ולא יחזרו להיות מושבות.
ב־1904 אמר הנשיא רוזוולט שארצות הברית יכולה להתערב אם מדינה באמריקה מתנהגת badly. זה נקרא תיקון רוזוולט. בשנת 1930 אמרו שאסור להשתמש בדוקטרינה לתירוצים שלא לצורך.
בהמשך, בזמן המלחמה הקרה, ארצות הברית השתמשה בדוקטרינה כדי לעצור השפעות של ברית המועצות כאן. היא הטילה אמברגו, איסור סחר, על קובה מ־1960 עד 2016.
במילים פשוטות: דוקטרינת מונרו ביקשה לשמור על אמריקה לאמריקאים. זה עזר לעצב את היחסים בין ארצות הברית למדינות הסמוכות לה.
תגובות גולשים